סוד אותיות התנ"ך: צירופי אותיות והגשמתן – חלק ב'
צירופי אותיות ומשפטים
קל לנו לקרוא עיתון או ספר. תוכן המידע מונגש לנו מימין לשמאל. המלל קריא ומובן. אבל אם הייתי צריך לכתוב את המשפט האחרון מהסוף להתחלה כך: "נבומו אירק ללמה" רבים היו מרימים גבה ולא מבינים מה מסתתר כאן. במימד השטוח לקרוא מידע מימין לשמאל או משמאל לימין זה קל יחסית כח הדבר נותן לנו הרגשה של מימד שטחי. אבל מה אם היינו צריכים לקרוא תוכן כזה בכל המימדים: ימין שמאל, אחורה וקדימה, מעלה ומטה תפיסת החשיבה שלנו היתה נפתחת ומורחבת.
רק לחשוב שבדנ"א החבוי לו בתא אוצר בתוכו "רק" 4 מיליון אותיות המקובצות וצפופות ואם זאת לא מחמיצות לרגע אחד את תכלית חיינו.
התוכן המקראי מונגש לנו בצורה של פסוקים הנעצרים בכל פעם שהמשפט מסתיים. מה שאינכם מודעים לו שהמידע הזה מקפל בתוכו צופן מקודד המכיל כל סיפור ומידע אודות כל אדם ואירוע בארץ ובעולם. קשה לתפוס את זה אבל בדוגמא שאציג לפניכם תנסו למצוא את המשפט הבא ולעקוב אחריו: "מצפה כוכבים ברחבי יקום בחזונו ראה שביל החלב צביר כוכבים" (רמז, התבוננו בצבעים).
תמיד יהיו כאלה שיאמרו, אם יש כאן 22 אותיות אז ניתן להראות כאן כל משפט והתשובה היא ממש לא. כאשר אתה מחפש אחר אדם שעיסוקו מדעי התוכן יצביע על הדברים שהוא מתעסק איתם. ושני שעיסוקו מנהל עסקים נמצא את סיפורו בתחומו הספציפי. כי לכל אחד יש את המקורות שלו את הענפים שלו.
יש משמעות אדירה לאות ולויברציה שלה
ענג בבחינת "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג" ואם תבחר לצמצם תחמיץ את המשמעות הנסתרת שלו. עין-נון-גימל. בתרגום פשוט הרגשה חיובית. ענג בגימטריה 123 ובצמצום 6. אין בצמצום דבר כי "כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ" מתקבל אותו ערך גימטרי אך תרגומו שונה בתכלית.
מספר עולה כמו 123 שונה ממספר יורד 321 ולכל ענין כזה יש לתת את הדעת.
מאוד הגיוני לבחור המתחרה באולימפידה שיהיו לו אימונים מרוכזים וקשים. ברור לו המאמץ הנדרש, ההשקעה האדירה עד שיגיע לתוצאה המיוחלת.
אדם שמצמצם פוטר עצמו מכל מאמץ.
כמו לעשות גימטריה לכל המלל שקראתם זה עתה. נאמר 124578 ובצמצום 2. האם מישהו יבין שהמספר 2 מייצג את התוכן המופלא שקראתם זה עתה?
צירופי אותיות והגשמתן
הפעם נדבר על הקשר בין תאריך לידה לועזי לתאריך לידה עברי.
החילונים עושים חשבון עם תאריך הלידה הלועזי, הדתיים יתייחסו אך ורק לתאריך הלידה העברי. אלו יאמרו, איננו גויים ויש להתייחס לעולם הדתי תורני ומנגד הקבוצה השניה תטען להגנתה שכך אנו חיים.
בפועל יש להתייחס לשני התאריכים שהם המקבילה של פרי וקליפה. הפרי בלי הקליפה לא יכול לחיות וההפך, קליפה ללא פרי לא תתקיים.
ראו את מדינת ישראל.
אברהם, אחד משלושת האבות: אברהם יצחק ויעקב חי בשנת 1948 לבריאת עולם. ממש במקרה נולד בתאריך של מדינת ישראל מצידה השני של הסקאלה. ישראל בגימטריה 541 נולדה בתאריך 14 למאי, הוא חודש חמישי. כלומר ישראל נולדה במזל שור בתאריך 14.5 נמצא כי המספרים של ישראל 541 מצויים בלידתה. מכאן החשיבות שיש לתת לקליפה ולפרי – ואין בהם פירוד.
מדינת ישראל מוקפת אוייבים (חלקם אוייבים וחלקם אוהדים). למעשה ישראל נקראים עברים אל מול השכנים שלנו הנקראים ערבים (קליפה ופרי). ההבדל נעוץ בערך ב"ר אל מול ר"ב בסוד "וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר".
כי יש קליפה חיצונית – אוייבים המבקשים להשמידנו ויש קליפה פנימית – אוהדים לנו. ושלא תתבלבלו גם לפרי יש שאינם בעד מדינת ישראל.
אותיות במילוי
אברהם נדרש לעקוד את בנו יצחק. רבים יטעו לחשוב שאלהים בחן את האמונה של אברהם בו. תעלה אותו לעולה ונראה אם האמונה שלך חזקה. אין צורך להכביד על המילים ולומר שמעשה כזה של הורה מצביע על נפש לא מאוזנת. בעולמנו הכל מבוסס על איזון, מערכת איזונית משל שכר ועונש, מידה כנגד מידה. למעשה כל העולם וקיומו נשען על האיזון ובהעדר איזון מערכת העולם היושבת בחסד תעבור לדין. מכאן אברהם במילוי (אלף בית ריש הי מם) בגימטריה 1128 ידרש להניח במקום בנו יצחק את "האיל האחר" בסוד "וַיַּעֲלֵהוּ לְעלָה תַּחַת בְּנוֹ" המתקבל בגימטריה 1128.
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" (בראשית פרק כב, יג)
נמצא כי "וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" עולה במנין 1128, לומר כי האיל עולה לעולה במקום בנו יצחק. לאחר שהקוד 1128 משתווה זה לזה יכול האחד לעבור על פני השני כשהוא מאושר, לשון אישור.
באלפון הדנ"א של המקרא נמצא ערכים אשר ישמשו אותנו לפי הצורך. מתוכם נבחר את הנכון לאותו צורך או בהתאם למקרה.
אחיות חורגות לאותיות
כשאדם משקיע הון הוא מצפה להכפיל ולשלש אותו. אדם ריאלי יודע שהון הוא דבר מוחשי ואילו "משחק באותיות" זה דבר ויטואלי דמיוני לא אמיתי. קורה שאדם בעל הון משקיע ברעיון שנכשל ובעקבותיו כל הונו יורד לטמיון.
מכאן הונו נעבד ב-ע' או נאבד ב-א'.
כשהוא נעבד ב-ע' הוא מכפיל ומשלש כי הראיה שלו טובה לבחון את הדברים. כשהוא נאבד ב-א' הוא משנה את האנרגיה שלו וזו מרחיקה ממנו את החומר עד שהיא מתמעטת לה.
כשמעירים הערה ב-ע' לאדם זו עשוייה לפגוע בו, כי מרכזים את האלומה ישר לפניו. אבל כשמאירים הארה ב-א' נותנים לו חומר למחשבה.
יש קלקול ב-ק' וכלכל ב-כ'. הק' קיצונית בדרכה, עוסקת בפירוק לעומת הכ' המאוד מחושבת, עוסקת בבניה. כמו רקב ורכב.
האות כ' מתקנת ומחזקת לשם איחוד לעומתה האות ק' מרחיקה את החומרים עד שאלו מתפוררים ומתפזרים.
יש מי שמחקה את האחר ויש מי שמחכה לאחר שיגיע.
הרבה תלוי אם אדם שמח או סמך על מישהו אחר.
אותיות שעומדות כמראה אחת לשניה
א ה ע
ח כ
ט ת
ס ש
כ ק
כי לפעמים הדברים עומדים ותלויים על חוט השערה (הדקות של הענין באות ש'). כי אם הדברים אינם עומדים על חוט השערה הם יוצאים מהפרופורציה ומקבלים סערה – מטח של רוח, מים ואש.
יש אדם המבקש סליחה ממקום של מודה ועזוב ירוחם או מי שמעביר זאת למישהו אחר, לשון שליחה.
מעניין מה היה קורה אם מורה היתה מטילה מורא?
יש מקרים בהם משמעות המילה משתנה ללא שינוי ניכר לעין.
כמו "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" לשון, האם הגיע הרגע המיוחל והנכון אז זוכה אדם להנצל ואחר שגורלו נחרץ, כי לא התקבלה תפילתו.
האם את/ה מוכן?
להגיע לבאר ולשתות…
להיות ראוי ומוכן…
אדם נדרש לשלושה דברים שישמשו אותו: רצון – בדרגה גבוהה, שמחה – עד לדרגת תענוג והתמדה – שתעגן אותו לחלום על מנת שיתגשם.
"לא ראיתי דבר כזה מעולם" (הרב בצרי).
"מתקיימת כאן אמת פנימית, כשהחיפוש מתבצע בתום. אין תעתועים. פשוט מדהים" (פרופסור אליהו ריפס).
לבירור אודות פתיחת הקורס, מיקום ותאריך התקשר 050-6359000 או השאר פרטים
Error: Contact form not found.