מיהו יהודי

מיהו יהודי:

על פי ההלכה אם אמו יהודיה הוא נחשב ליהודי. חותמתו כיהודי נקבעת כבר ביום השמיני, בעת הכנסתו בבריתו של אברהם אבינו, היא ברית המילה. נבדל הוא מבין הגויים גם אם נטמע בהם. זוכה הוא לעבור חגים, מהם הוא למד שנה אחר שנה עד שינונם על אבותיו. נדרש להבדיל בין קדש וחול ואף להפריד בין כשר וטמא, בין בשר וחלב.

סימני היותו יהודי נקראים 'סימן מים יהודי' העולה במנין 'פרה'. חשוב לציין, שסימנים אלו אינם יורדים לעולם ואלו הולכים עמו עד מותו והלאה.

מאחר ואנו עוסקים בחיי אדם יהודי הזוכה לאותות המחייבים אותו והוא אינו יכול לנהוג ככל העולה על רוחו, כל שכן, אינו יכול להטמע ולחלל את קדושתם לפי ראות עיניו. ולראיה, שואה עלתה בדמי שרשיו של היהודי המתבולל, זה שניסה להסתיר ולהפנים בכל כוחו, למחוק כל קשר בינו לבין לאומיותו, ואילו הנאצים (העולמות האוחזים בהם) הלכו עם היהודי עד דור רביעי אחורה, עקרו, השמידו ורצחו כל מי ששורשיו היו רקובים או שאינם נטועים בנחלתם. אלו הם היבטים רוחניים שאין האדם החילוני מסוגל להבינם ואין האדם מן הישוב מסוגל לרדת לשרשם.

בחזרה לשרשי הנשמה זו שואפת לקום מחדש לחדש את קשריה עם האדמה עם השכינה האלהית. יוצא שבדרכה היא מבקשת לזכות באותות המסגירים את יחודיותה והמאפשרים לה לחיות על פי אמונתה.

שמואל א פרק י, פסוק ב

בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצָח

וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת-דִּבְרֵי הָאֲתנוֹת וְדָאַג לָכֶם לֵאמר מָה אֶעֱשֶה לִבְנִי:

שאול הוא מעולם השאול נצרך לעלות במשעול (במשאול), זה מקום הנשמה המוטבעת ב'סימן מים יהודי' עד לעלייתה ויציאתה מרחם האם. שאול מספק את חומרי האבוקה בכדי שזו תדלק ותאיר את דרכו של דוד למלוכה. עוד, האור השופע ממעלה מחוזק על ידי האש האוחזת בו מלמטה יחדו אלו אוחזים זה בזה. אור השאול (הגהינום) אל מול אור המלוכה העליונה (נצח נצחים).

רחל צריך לציין היחידה שלא נקברה במערת המכפלה עומדת מחוצה לה ומטביעה את 'סימן מים יהודי' בכל נשמה העולה במעלה המשעול המיתי הנקרא "בְּצֶלְצָח". אחרת 'בצל-צח' היא הסימן הנטבע על צלו של האדם, כאמור סימן מים מאור צח על חלקו של היהודי למען יאירו את דרכו למעלה.

בנימין בנה של רחל הוא היחידי שנולד בארץ להבדיל מאחיו שנולדו מחוצה לישראל. על כן זכה בנימין להקרא "כל הבן הילוד", הוא 'בן אלהים ימין' העולה במנין 'רחם' הוא 'אברהם' האוחז במערת המכפלה ב400 כיסופין. כל ישראל נקראים בנימין. "בְּצֶלְצָח" עולה במנין כ"ר עם תוספת האות ז' היא היום השבת זוכה כל ז'-כר מישראל להקרא בנימין, זה הנקרא "בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצָח". "נִמְצְאוּ הָאֲתנוֹת" אלו נשמות העולות מהשאול המיתי אל חיי העולם הזה. חשבו אתונות ללא אותות (להם זכה שאול) ותקבלו את האות נ' הנפרדת מהם. אות בה נושא משה את העם היהודי על כתפיו אל על העולמות העליונים.

חשבו גם על משיח הרוכב על חמור (אתון) לבן. חלומו של כל יהודי המאמין במשיח העתיד לבוא. מאחר ונמצאו האתונות, נמצאו הנשמות וזכו לטביעת החותם הנקרא 'חותם רחל נשמה בנימן בצלצח' העולה במנין

תהלים פרק מט, פסוק כא

אָדָם בִּיקָר וְלא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ:

זהו הטבעת החותם על הבהמה "נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" המציין את השתייכותה של הבהמה לצאן הבעלים.

"נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת-דִּבְרֵי הָאֲתנוֹת" ובחלוקה: 'נטש' בהיפוך אותיות מתקבל שליט הרע, השוהה במעמקי השאול-גהינום. זה נמצא באחורי 'אביך', היא ספירת החכמה המעלה על נס על נשמת היהודי למקורותיו. מנפה ממנו את "דִּבְרֵי הָאֲתנוֹת" בדרכם להסיר את הקליפה המקיפה את הגן היהודי.

"מָה אֶעֱשֶה לִבְנִי" עולה במנין 'אות נון', היא האות המחזקת את הקשר לאדם היהודי בחייו ובמותו. ומיהו בני אם לא בנימין מבני ישראל האוחזים בעולמות בזכותם של האבות, מהבטחתו של האלהים לנצח. להזכירכם, מערת המכפלה שאברהם קנה ב400 כיסופין מגינה על היהודי המת עם מותו. הרי לא רק נבדל היהודי בחייו מעם הגויים אדרבא, נבדל עם מותו מהאחרים. זה השילוב בין אברהם לרחל זה בסיס המנורה לעם היהודי המחזק את הקשר היהודי בין כל יהודי העולם לישראל.

'קליפות האתונות' עולה במנין 'חותם רחל נשמה בנימן בצלצח יהודי' כמו גם "אסנת בת פוטי פרע כהן אן" עמה התחתן יוסף.