בית פעור

עוון בית פעור:

עוון בית פעור שקול כנגד קליפות הרע, עד שמשה העמיד את עצמו כנגדם. כזכור משה נקבר מול בית פעור.

1. דברים פרק ג

פסוק כו

וַיִּתְעַבֵּר יְהוָֹה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֵלַי רַב-לָךְ אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:

עוון בית פעור כה רב עד כי חשוב היה שמשה שימש את מקומו להגנה מפני הרע בסוד "וַיִּתְעַבֵּר יְהוָֹה בִּי לְמַעַנְכֶם". מקומו של משה בו נקבר נמצא על הקשת – ירושלים, נקודת מרכז הקיום שלא דורכים עליה. דווקא על עטרת הברית היא ברית המילה זכה משה להכניס את התינוק ולחזקו בבריתו של אברהם אבינו, עליתו ליהודי כשר כנאמר "לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר".

2. דברים פרק לד

פסוק ד

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר:

שמות פרק ד, פסוק ג

וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס משֶׁה מִפָּנָיו:

נמצא אם כן שהערך "בית פעור" מקורו במילה 'אל תפתח פה לש-ט-ן' ומשה הועמד כנגדו בבחינת "וַיִּתְעַבֵּר יְהוָֹה בִּי לְמַעַנְכֶם", וחזקו למקומו.

ככתוב "ואחז בזנבו" "ויהי למטה בכפו".

שמות פרק ב

פסוק יא

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו:

פסוק יב

וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת-הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל:

משה העמיד את עצמו לרשות אחיו בהשיבו את כח המצרי, כח הקליפה-טומאה, למקומו בסוד "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" לשמר את ב"ר מאת ב"ר-כ"ה במקום "וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל" כנגד עק"ב יעקב עשו.

הושע פרק יב

פסוק ד

בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת-אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים:

זכרו "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת-אָחִיו" בסוד "משפט הבכרה".

פסוק ה

וַיָּשַׂר אֶל-מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן-לוֹ בֵּית-אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ:

"וַיָּשַׂר אֶל" הוא יעקב שנלחם עם המלאך "וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים" בשם ישרא"ל.

להבדיל, משה שנקבר מחוץ לארץ ישראל להגן עליה מאוייבים מבחוץ, ולנשאה אל על, אף רחל, שנקברה מחוץ למערת המכפלה, נשאה בגאון את ענין בית פעור בדרכה בסוד "וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם" שלא לתת להם פתחון פה.

בראשית פרק לא

פסוק לד

וְרָחֵל לָקְחָה אֶת-הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת- כָּל-הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא:

פסוק לה

לה וַתֹּאמֶר אֶל-אָבִיהָ אַל-יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי-דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת-הַתְּרָפִים:

עוד נאמר

1. דברים פרק ז

פסוק יב

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" במעלה גבוהה מספירת בינה, ובמעלה נמוכה עקבי האדם אלו הרודפים אותו.

2. תהלים פרק מט

פסוק ו

לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי:

"בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" לזכור שרודפים אחרי אדם מחפשים אחר עקבותיו, זה גשש.

מבקש לו אדם להנצל בזכות ולא בחסד.

ממקום של "עון עקבי" יכול אדם להתעלות עד 'ענו יעקב' בשעה שמחפש אחר האמת.

מיכה פרק ז

פסוק יח

מִי-אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל-פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא-הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי- חָפֵץ חֶסֶד הוּא:

פסוק יט

יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאתָם:

פסוק כ

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:

מענין "עֲוֹן עֲקֵבַי" עולה במנין "עִקְּבֵי-סוּס".

בראשית פרק מט

פסוק יז

יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח הַנּשֵׁךְ עִקְּבֵי-סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר:

להזכירכם שדרך סוס מכינים נסיוב נגד הכשת נחש. ועוד, סוס חייב פרסה. והיה ונקע את רגלו אין לו מחילה. פירוש הדבר סוס שהוא אצילי, במעלות גבוהות, משיג בדהרה את מבוקשו, נושא את דגל הנצחון. ובמקום של חולשה, בבחינת עון, נכונים לו יסורין ודינים קשים.

יהושע פרק כב

פסוק יז

הַמְעַט-לָנוּ, אֶת-עֲוֹן פְּעוֹר, אֲשֶׁר לֹא-הִטַּהַרְנוּ מִמֶּנּוּ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיְהִי הַנֶּגֶף, בַּעֲדַת יְהוָה:

"הַמְעַט-לָנוּ אֶת-עֲוֹן פְּעוֹר" שרש גלג"ל מקום הגילוי 'עטרה'.

יהושע פרק ה

פסוק ט

וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת-חֶרְפַּת מִצְרַיִם, מֵעֲלֵיכֶם, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, גִּלְגָּל, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.

משה נקבר בגי מול בית פעור יען כי מעשה בני ישראל שאינם קנאים לאלהים והוא אל-קנא להם.

1. דברי הימים א פרק כט

פסוק כה

וַיְגַדֵּל יְהֹוָה אֶת-שְׁלֹמֹה לְמַעְלָה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן עָלָיו הוֹד מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא- הָיָה עַל-כָּל-מֶלֶךְ לְפָנָיו עַל-יִשְׂרָאֵל:

והיה ושמר ישראל את האלהים בלבוש קנאה אזי "וַיִּתֵּן עָלָיו הוֹד מַלְכוּת".

2. דניאל פרק יא

פסוק כ

וְעָמַד עַל-כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה:

פסוק כא

וְעָמַד עַל-כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא-נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת:

באם המלך השמיני, הוא הדר, מספירת הוד, בבחינת שלמה המלך, שהעלה עליו את אחוריו, דו"ה, מקום עון בית פעור, "וְלֹא-נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת" וסר לגלות לגלגל לחכות לתורו בסוד "וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם", אלו אלפים שנות גלות ושב ישראל לביתו והוד מלכות עמו.

ישעיה פרק מ

פסוק ד

כָּל-גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל-הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה:

בקש משה להרים "כָּל-גֶּיא יִנָּשֵׂא" והעקב למישור אם תרצו בני ישראל נאלצו ללכת במדבר בהסבה דרך מ"ב מסעות עד שהורשו להכנס לארץ ישראל. חטאם של בני ישראל רברבנות וברכתם בנים זכרים.

תהלים פרק כו

פסוק יב

רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ יְהֹוָה:

באם ניקה אדם את מעשיו וזכה מחדש במלכות שמים עלה במקום "במישור" שיש בהם מים מאוזנים, מים מזוככים טהורים. חיבר משה את מקום קבלת התורה מהר סיני-חרב דרך עקב ישראל בבחינת קשת הרגל שלא ידרכו במקום באיסור אכילת גיד הנשה ותיקן מלכות במעלה הכתר. כידוע כניסת בני ישראל ממקום יריחו. ממקום מלכות דאצילות הישר לכתר דבריאה ולא נמצא במקום פה-עור שהוא רע אלא עד למקום החסד שם אברהם נשאו עד תהומותיו.

אם כן אהי"ה באחורים עולה במנין ד"ם וזה נגפו לפניו בבחינת דם הברית. ממקום של אי"ן הוא אין סוף האצילו לאנ"י בסוד מלכות ונתן בו לשומר על ידי משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. יוסף זכה לקבל שכם אחד מעל אחיו. במנין א'. ודוד תקן נצח ישראל. כנור דוד, אלו נימי מלכות. במנין ה'. סך הכל ה"א אלפי שנים לעולם. ונוסף ליוסף האות ה"א לשמו.