אני אתה והזמן

הזמן להיות אתה בחלק מהזמן

אנו בטוחים במימד הזמן כאילו הזמן מתגלגל לו בעצלתים, מחכה שנתעורר ונתייחס אליו. אנו בטוחים במימד הזמן כמו נשבעים שעכשו היא השעה המיועדת. תלוי מי מודד אותו ומהיכן. כולנו יודעים שכוכבים הנצפים לעינינו כבר מזמן הפכו לאבק כוכבים. אירוע שמתכננים אותו כמו מבצע צבאי הרי מתוזמן לפרטי פרטים, והוא עתיד להתרחש רק למחרת היום או בעוד שעה.

ראיתי לאחרונה תכנית בשם 'הסרטים המדהימים ביותר בעולם'. בקטע הוידיאו רואים בחור שיש לו נסיון בקפיצה חופשית ממטוס. הוא צרף את הבחורה שלו לקפיצה ממטוס. מן הסתם לימד אותה כל מה שצריך לדעת על צניחה חופשית. הבחורה נראית בבירור מחייכת, מאושרת ואף נרגשת. הבחור כל העת הרכיב מצלמה על ראשו המתעדת את הקפיצה המשותפת של שניהם. עם תחילת הקפיצה הבחורה נראית על הרקע שהיא מבינה-מנסה לפתוח את המצנח שלה. הבחור כל העת צרח לה: 'שחררי את המנעול' והיא השיבה לו: 'אני מנסה וזה לא הולך'. הבחור רואים בבירור (שומעים בקולו) כי המצב של החברה שלו אינו טוב בכלל. ואכן היא מתחילה לאבד גובה במהירות כשהיא מנסה לפתוח גם את המצנח הרזרבי. מה לא עשתה, לא הלך, והיא היתה בדרכה במהירות עצומה אל הקרקע, לכיוון האספלט.

הפגיעה שלה באספלט מגובה של 1500 מטרים היתה איומה וכמוה צליל של העצמות המנפצות אל הקרקע. הבחורה רסקה את שיניה ולא מעט עצמות מפניה ובגופה. אבל היא נשארה בחיים לספר על כך. היא היתה בטוחה שזה סופה.

האירוע שלה מתוזמן בשם 'זמן האירוע'.

אנו נותנים לכל אירוע את החותם שלו בדמות תאריך. בתאריך הנ"ל אדם בשם פלוני נולד. ברור לכל שהוא נולד לפני -תשעה חודשים לפני, ורק זמן היציאה שלו אל אויר העולם נקבע לו כזמן לידתו.

אדם, חלילה נפטר באירוע מסויים, וכל העינים מופנות אל תאריך האירוע ושעת האירוע. ולא מבינים. מותו של האדם נקבע אולי, חודש לפני הזמן, אולי ארבעים יום לפני, אולי עשרים ואחד יום לפני, אולי שבעה ימים. אבל לבטח שאינו התרחש באותה שעה – שעה שקבעה את מותו.

חשבו, המצנח שלא נפתח עם קפיצתו של האדם מהמטוס בעצם קובע את זמן מותו – שיתרחש כעבור, נגיד, ארבע דקות.

אז מתי האדם נפטר? אחרי ארבע דקות או לפני ארבע דקות. החלק הזה הינו חלק מהתנתקות הנשמה מעל הגוף. לפיכך שום אירוע אינו מתרחש בזמן שאנו מבינים אותו אלא הוא חלק מהזמן, שאנו מבינים אותו, שבעצם הוא קובע לתאריך עם עיתוי משלו.

הכל מוזמן ומתוזמן, ואנו כמו אורחים מוזמנים למקום האירוע לצפות בו או להיות חלק ממנו.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן