להיות שלם בארצנו ולא מושלם בתוכינו

להיות שלם ולא מושלם

כמה שעות מתוך 24 שעות ביממה אתה מנצל, וכמה מתוכם אתה חי?

לנהר שתי גדות, גדה אחת מובילה לכאב וגדה שניה נוגעת בעצב. כל עוד אתה זורם, שט, נע אתה זורם עם הזרם. כשאתה מכוון את הסירה שלך לאחת הגדות – בשל טעות בניווט אתה מרגיש את הכאב או את העצב. כשאתה נתקע בגדה אתה בהלם – כמו מכת חשמל במאתים וואט. קושי זה מקשיח את השרירים, משנה לך את מצב הרוח. מעבר לכך, לגעת כל הזמן בקצוות הנהר מעביר את האדם על דעתו. זה ממש לא בריא, כמו לגעת בברזל מלובן. הדבר מדמה עצב חשוף, משפיע על מערכות העצבים ומלחיץ.

ניווט נכון תלוי ברוח מותנה במפרשים שלך. זה הזמן שלך ללמוד ניווט. אתה חייב את זה לעצמך.  עליך להכיר את הנהר שלך, הזרמים שלו, את היעדים שלך. כי בדרך שלך ישנם הפתעות חיוביות עליהם אתה מתענג – לרגעים קטנים.

אדם מחפש להיות מושלם, על הדרך נדרש להיות שלם ולא מבין שהוא חלק מהשלם המושלם. חשבו על פאזל ענק המורכב ממיליונים רבים של חתיכות, כשהאדם הוא חתיכה קטנה אחת, והוא רק חלק ממנו. נכון, טיפה אחת של הים מכילה את כל הים אבל הים איננו מלא. לעולם הים איננו מלא כי יש למלא אותו בכל יום.

במציאות שלנו יש מרדף אינסופי אחר כל דבר שהוא מותרות. אתה קונה בגדים ומגלה שעליך לפנות מקום בארון לבגדים החדשים. עוד תגלה ש-70 אחוזים מהארון הבגדים שלך אינך לובש. העיקר שיש לך ארון בגדים, העיקר שאתה רץ לקנות בגדים חדשים. אם היית מדוייק היית קונה בגדים בדיוק לפי המידות שלך. אבל אתה רחוק מהדיוק שלך.

יהיו כאלה שיאמרו שהם פדנטים השואפים לשלמות, פרפקציוניסט. זה כמו להיות נקי, לחשוב שהשולחן שלך לא נקי מספיק, להאמין שיש לך עוד מה לנקות, כי אתה רואה לכלוך. אז מה. הבעיה מתחילה במוחך, כיצד אתה רואה את הלכלוך, את השאיפה לשלמות. כאילו יש מקום בעולם שאינו מתלכלך.

אתה רוצה להיות מושלם, להיות חלק מהשלם כי זה מה שאתה רוצה. פשוט אתה משווה את עצמך לאחרים. ואז אחרי שאתה משווה את עצמך לאחרים, אתה בודק אם מצבך טוב יותר מאחרים או רע מהם. ועם מי אתה מבקש להתחבר, עם הטובים מהאחרים או עם החלשים מהאחרים?

והעיקר שכולם רוצים להיות בריאים ומאושרים.

הגיעה אלי גברת אחת שסבלה במשך שנים רבות מקוצר נשימה. הצעתי לה דרך שיכולה לעזור לה להרגיש טוב יותר באחוזים ניכרים. היא הכפילה את עלות הפגישה הראשונה בשנה של טיפולים ופסקה: "זה המון, יקר, לא משתלם". ברור שזה לא משתלם, העיקר שהיא רוצה להחלים…

כי לא תמיד אדם מבקש להחלים – על אמת. להגיע לחקר האמת, לדעת שאתה מוכן לעשות הכל על מנת להחלים, זה שלב גבוה. לא כל אחד מוכן להתחיל אותו. לא כל אחד מוכן להעז לבנות עליו.

במקרה אחר, היתה אצלי בחורה כבת 35 אובססיבית לנקיון. היא היתה מנקה את השולחן זזה מטר שניים ממנו שוטפת את הסמרטוט וחוזרת לנקות את השולחן. אולי 20 פעם היא שבה וניקתה את השולחן כי במוח שלה, בגן העודף שנמצא בה, נתן לה הוראה לנקות – אולי הפעם זה יהיה נקי. מסתבר שרק לאחר 20 פעמים היא היתה מוצאת מנוחה לעצמה.

בחור שני, יכולת לדבר איתו על כל נושא. בחור מעניין, נבון וחכם. אבל הוא יכול היה ללטף את קצוות השולחן כל השיחה. ואני הייתי מנהל איתו את השיחה מהופנט. מבחינתי שימשיך ללטף את השולחן – לא ראיתי בעיה בענין, אדרבא, מצאתי אותה מהפנטת אותי במיוחד. כל אחד לוקח את המצבים שלו לכל מיני מקומות. מי שמגזים ופוגע בעצמו ובאחרים אליו, ומי שמיטיב עם סביבתו. כל החכמה שאדם בא לעולם והוא אינו שלם. כל בעיה יכולה לשמש מקפצה להצלחה אם היא מגיעה בזמן לאחרים, המוכנים לקבל אותה, המוכנים לאמץ אותה. רק תזכרו, בזמן אחר אדם זה היה מנודה מהחברה, מבקשים היו להוקיע אותו כי מצאו בו חסרון. והוא היה צריך להעלים את עצמו, להעלים את רגשותיו. והיום, למזלו הבעיה שלו יכולה להיות ההצלחה של המחר עבורו.

אז גם אם אין לך מרגוע ואתה לא שלם, זכור כי מה שחסר לך יכול להיות לעמוד התווך למישהו אחר.

נזכרתי בתלמידה מצטיינת. מדובר בצעירה כבת 60 שלומדת אצלי שנים רבות. אצלה הרגל כל הזמן על הגז. הפעילות הטבעית היא להפעיל את החושים יותר מהממוצע. היא לא חושבת

חסר לי משהו,

היא חושבת

איך אני משלימה את החסר לי !!!