המפץ הגדול: בריאת חיים עלי אדמות

המפץ הגדול: בריאת החיים עלי אדמות 

היקום קיבל הוראת תפ"ח מתוך "מרחפת" חסר מ"ר (רחם). נמצא שתפ"ח זוהי נקודת התפשטות ומ"ר זו נקודת התכווצות. נמצא שהחומר האפל המאחד נקרא א'-חיה, הוא המקיף אדם. ואנרגיה אפלה נקראת א'-חכמה קרויה יחידה. חכמה בגימטריה 73 אל מול יחידה בגימטריה 37. היחידה מחלקת פקודות לחיה. אנרגיה אפלה משולבת בחומר אפל דמוי ספיראלה (במבנה מגן דוד, חוצים זה את זה בנתיביהם) מאוזנים על ידי הצפיפות הקריטית, היא מסה ואנרגיה. 

אנרגיה אפלה המספקת חיים לחומר אפל בבחינת ויפח: "ויפח באפיו" אל מול "ויפח לקץ". האחד מספק את אויר קדמון ראשוני לקיום החיים והשני הנקרא אנטי חומר מקרב את קיצו של האדם בכל רגע נתון כאשר במקביל, בתווך, זה האדם משתדל לתקן את הטעון תיקון.

ארבעה מתקנים אדם ראשון:

משה – ע"ב. על ידי לשון הרע כנאמר ומשה היה כבד פה וכבד לשון.

אברהם – מ"ה. עבודה זרה. אברהם שבר את הצלמים על מנת לחבור לצלם העליון של עולם הבריאה.

יצחק – ב"ן. יצחק הקריב את עצמו בבחינת שפיכות דמים. במקומו הקריב אברהם את האיל.

יעקב – ס"ג. במרמה משך עליו את ניצוצות הקדושה להתלבש בהם מחדש. ברכה והבכרה. לשם פטר כל בכור. לברר ניצוצות נפש עליונה כנאמר "יודע צדיק נפש בהמתו".

משה חסר ע"ב מתקבל רג"ע זו נקודת מפנה אפס מוחלט. מקום בו נעצרים החיים באין כל תנועה בהם. הרי זה תחילת החיים טרם אדם בא לעולם. מקום עולם האצילות.

ישעיה פרק מה, פסוק ו

לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי-אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד:

אברהם חסר מ"ה מתקבל ג"ר אלו ספחת ליהודים שצריכים היו לברר מהם מי לטוב ומי לרע.

ג"ר הוא ג' מוחין שאינם באים בקהלם. טרם החסד היה לעולם עת הדין שלט.

יצחק חסר ב"ן מתקבל ציו"ן זו נקודת ירושלים מרכז העולם כנאמר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". נמצא כאן את זמן הולדת ישראל תש"ח -כ', אחרת יד ימיני תחזק ותמתק.

יעקב חסר ס"ג מתקבל מע"ט זה בחירת האלהים את ישראל מע"ט מן העמים. לא הכמות אלא האיכות. לא הטפל יהיה לאלהים כי אם התפלה. עוד, בכל מאדך בכל נפשך בכל כוחך שם יהיה האלהים עמך. מכאן יעקב זכה להקרא ישראל.

הצורך להתעלות מעל האדם החומרי. הזכות לעמוד בקדושת הזמן. לחדש ימי כקדם.

תהלים פרק ל, פסוק ו

כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבּקֶר רִנָּה:

"כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ" בבחינת המפץ הגדול המעורר את תהליכי הבריאה בנקודת שיא. מדהים לומר שתהליך "רגע באפו חיים" מתקיים בכל שניה ורגע בחיי האדם. ואינו נקלט באדם משום שאינו יכול להדמות אל המפץ הגדול. כלומר שכל נשימה ושאיפה של האדם כמוה שיצירת חיים שלמה.

הרגע הוא אחד – עולם הבריאה. אל מול נקודת האפס – מעשה אדם קדמון, ראשית חיים.

אם נמשיל זאת למחשב נמצא שאפס כבוי ואחד דולק.

תשע מבחינה אלהית מוליד אדם.

תשעה ירחי לידה. 1+2+3…9 מתקבל 45, הוא אדם. 

אין אדם שהוא עשר.

משה רשם במטה ע"ב משמות השם המפורש. לפיכך עבר חצה עמו את הים סוף.

נמצא ע"ב -ן' משל מטהו של משה הרי נב"ע עץ מימי ים סוף.

גע"ר שמש עולה במנין 'בראשית' בבחינת צמצום אור לצרכי חיים. זכרו, אדם מקבל 1 חלקי הרבה אפסים מאורה של השמש. וזה מספק אור לכדור הארץ ולקיומם של כל החיים עלי אדמות. מערכות משל מסכים משברים את קרני השמש ומסננים אורה בטרם אלו יגיעו עד הארץ כנאמר "חֲבִי כִמְעַט-רֶגַע" על דלתיך. עוד, יקרא עטרת הקורונה המכסה על לבת השמש.

ישעיה פרק כו, פסוק כ

לֵךְ עַמִּי בּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגר (דְּלָתְיךָ) דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט-רֶגַע עַד-יַעֲבָור-יַעֲבָר-זָעַם:

מלכים א פרק יז, פסוק טז

כַּד הַקֶּמַח לא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לא חָסֵר כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ:

"וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לא חָסֵר" הוא חומר אפל הנקרא מות. וכשהוא בציפה מעל המותר האדם חי ונקרא א'-חיה. ידוע כי צפיפות החומר והאנרגיה ביקום שווה לצפיפות הקריטית. רק ארבעה אחוזים מהצפיפות הזאת עשויים מהחומר שממנו בנויים האטומים. יוצא ש23 אחוזים (חי"ה) הם חומר אפל. ו73 אחוזים נקראים אנרגיה אפלה – משל א'-חכמה. אלו מספקים חיים בשם חמצן שמקורו מהקרינה האלקטרומגנטית הבאה מהשמש.

עוד, הצלילים הבאים מהחלל מקורם בשלש מעלות מעל האפס המוחלט.

מקומה של הפלסמה שהיא אוגרת אוצרת בתוכה את האור. למעשה היא מבדילה בין האור לבין החשך. וזו תקרא א'-פלסמה. אחרת א'-ש"ם-מ"ה.

ארבע גדול משלש. ארבע בגימטריה 273.

כלומר החיים מבצבצים מתוך הגרעין.

משלי פרק ל

פסוק יח

שְׁלשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי (וְאַרְבָּעָ) [וְאַרְבָּעָה] לא יְדַעְתִּים:

ארבע זו נקודת האנומליה של המים. עת המים מתחילים להתכווץ עד הגיעם לארבע מעלות הם מתרחבים.

היקום תפ"ח מתוך "מרחפת" חסר מ"ר. נמצא שתפ"ח זוהי נקודת התפשטות ומ"ר זו נקודת התכווצות.

בראשית פרק א, פסוק ב

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תהוּ וָבהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:

החלק השזור באדם הוא המות המתכלה בחיים.

החומר האפל שזור באנרגיה אפלה. חיים לצד מות. כאשר בתווך מצוי האדם – א"ר-ע"ב בו.

נמצא שהחומר האפל המאחד נקרא א'-חיה, הוא המקיף אדם. ואנרגיה האפלה א'-חכמה נקרא יחידה. חכמה בגימטריה 73 אל מול יחידה בגימטריה 37. היחידה מחלקת פקודות לחיה.

בראשית פרק ב, פסוק ז

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:

מהירות האור ביממה: 

מהירות האור עולה במנין שנ"ת במילוי (שין נון תאו). נמצא שנ"ת אור אחת המצוייה ביממה תחשב כשנית אור יחידה.

86400 שניות ביממה.

אם נחלק את המהירות האור 300000 ק"ש ובדיוק של 299,792,458 במספר השניות ביממה נקבל 3.4698.

מינוס 273 מעלות חסר 500 השניות שלוקח לקרן אור שמש להגיע לארץ עומד על 227, זה זכ"ר.

913 חסר 273 (נקודת האפס המוחלט) מתקבל שמ"ש.

זכ"ר נמצא המילה ה-346 מתחילת ספר בראשית, פסוק "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם".

אם כן זכ"ר הוא האות ה-1368, 1369, 1370. שימו לב לתוצאה 3.46-98.

מהזכר נלקחת הצלע, אחרת ה'-צ"ל(בגימטריה 120 כמנין שנות חיים)-ע' (החסירו ע' מזכ"ר ותקבלו נקב"ה).

אחר אלו באים במגע עם כתנות עור. עו"ר בגימטריה 276, שלש מעלות מעל האפס המוחלט.

תחילת חיים:

3.4698 שרש מתקבל 1.86-27 במשמעות מקום בראשית.

'מקום בראשית' עולה במנין "הוּא חַיֶּיךָ וְארֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת" המאחד את כוחותיו עם "מַה-טּוֹב וּמַה-נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד". אלו מגמות משל "זכר ונקבה ברא אתם".

נראה זאת כך: אנרגיה אפלה משולבת עם חומר אפל בדמוי ספיראלה (חוצים זה את זה בנתיבהם) מאוזנת על ידי הצפיפות הקריטית מסה ואנרגיה.

אנרגיה אפלה המספקת חיים לחומר אפל בבחינת ויפח: "ויפח באפיו" אל מול "ויפח לקץ". האחד מספק את אויר קדמון ראשוני לקיום החיים והשני הנקרא אנטי חומר מקרב את קיצו של האדם בכל רגע נתון כאשר במקביל, בתווך, זה האדם משתדל לתקן את הטעון תיקון.

שנת חיים:

תהלים פרק קלב, פסוק ד

אִם-אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה:

מהירות האור הינה בבחינת שנ"ת בראי נ"ש הוא אדם. שנת ישרים במקום "ויקדש מערת המכפלה" בסך "ארבע מאות שקל כסף". מהירות האור 300000 קמ"ש אחרת א"ש על מנת לברוא חיים איש ואשה. 'שנת חיים' נקראת 'נשמת חיי' שהיא קובוץ אדם בכל חייו.