תיקון שם אדם: שמן טוב
השם שלנו כמוהו כאנרגיה הפורצת מאיתנו. יש לדעת לנתב אותו למקום הנכון.
אם נקרא את הפסוק הבא
שם אדם משמש כאנרגיה וכלי קיבול
בדרך כלל ימים ספורים אחרי לידתו של הרך מתלבטים הוריו בבחירת שמו. כל אחד מושך לכיוון שלו מטעמים השמורים עמו. זה רוצה לקרוא על שם אביו וזה רוצה לקרוא בשם מתקדם-עתידי. לאחר דין ודברים מוצאים לבסוף את השם המיוחל והרך הנולד יוצא לאור. בחירת השם, כשם, מסמלת אנרגיה בבחינת ויברציה ואותות מהם ישאב הנולד את כוחו. הענין כאן ששם אדם כמוהו כחתימה על ציור. הציור כבר נעשה ונחתם ורק חתימה חסרה, לומר שאת שנעשה אין להשיב והכל כבר רשום וחתום. ובכל זאת, כמה השפעה יש לשם על האדם. כבר הבנו ששמו של אדם מורכב מצלילים, שהם העתקים של מקום המגורים, הסביבה, המשפחה, החברים ואפילו התחום המקצועי והמעמד. מעבר לכך, שם אדם יכול להחלק למקטעים אשר חלק מנביעתם יכול לצקת מתוך שם המשפחה כמו רון ירון.
שם אדם מבטא אנרגיה וממצבת אותו ככלי קיבול הנמשך מעבר ועתיד יחדו המשמשים אותו בהווה בבחינת "אחור וקדם צרתני". האות הראשונה בשם אדם היא המובילה מטבעה ולכן היא יכולה להיות הטריגר או המעצור בחיי אדם. מענין להחשיב את האות האחרונה בשם אדם כאות שניה בחשיבותה משום שהיא נצמדת למעשה בחיי אדם. מרכז הכובד מן הסתם אלו האותיות האמצעיות הנמשכות ממנו. מכאן ישנה חשיבות רבה למשמעות האות הראשונה, לאותיות האמצעיות ולאותיות הסופיות. לדוגמא, זאב – האות ז' בתחילה. ארז – האות ז' בסופה. עזרא – האות ז' מצוייה באמצע. אם אות היא צינור וקיבול להעברת מידע ישנה חשיבות רבה לשם האם המתלווה לשמו כמו גם תאריך הלידה העברי והלועזי כאחד. לעולם, בכל חישוב נומרולוגי יש לזכור את החשבון המלא לפני שעוברים לצמצום. לדוגמא, יצחק בגימטריה 208 ובצמצום 1. כאמור יש לזכור את השרש ממנו הוא מגיע בבחינת 8 פעמים השם הוי"ה, שזה בעל משמעות ייחודית לשמו.
בתורה כבר ראינו ששם אדם נמשך לו מסיבות מובנות ראויות ועתידיות. כך משה נקרא "כי מן המים משיתהו". לומר כי המקור שלו בא מהמים, מהיאור. יצחק מתקשר לצחוקה של שרה.
כבר מימים עברו גילו אנשים את העושר והאושר וזה השפיע על בחירת השם בבחינת "טוב שם משמן טוב" אל מול "זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב". ואם עסקינן במתנות, יש מי המשתמש בתבונה במתנה שקיבל בחייו, מעריכה ומוקירה. ויש מי כעשו הבז למתנה ומאבדה בזכיכות דעת. שם אדם יש לו משמעות גם מבחינת הגימטריה שלו. לומר כי הכל תחת מידה ומידתיות שזה ענין של איזון. כמו במעשה עקדת יצחק. קרבת האותיות מהבחינה הצורנית שלה משפיעה לא אחת על החלפתה. כך ד' יכולה בקלות לההפך לאות ר'. כדוגמא של אלהים אחד אל מול מעשה העגל שנקרא אחר. התוצאה "רד כי שחת עמך" נמצא כאן את המילה ר"ד "כי דור תהפוכות המה" מופיע במצב של נקודת זמן דו"ר אחר.