השבר הסורי אפריקני:
השבר הסורי-אפריקני תואם כמעשה לידת ישראל. אורכו של השבר 6000 ק"מ, המהווה שביעית מהיקף כדור הארץ. העולם נברא לפני 6000 שנה. האירוע, השבר סורי אפריקני, נחשב הקשה ביותר לקרומו של כדור הארץ ולראיה ים המלח, העמוק בעולם. עומקו 395 מ' (נשמה) מתחת לפני הים. תחילתו של השבר סורי אפריקני בטורקיה, באיזור הרי הטאורוס (מזל טאורוס מאנגלית הוא מזל שור, מזלה של ישראל בלידתה), כידוע תיבת נח נחה על הרי אררט. 'טורקיה הר אררט' עולה במנין "אז יבקע כשחר אורך" מקור מנוחת התיבה שמעלה את בראשית לתחילתו.
המבול מבטא את ירידת המים ברחם, כשהתיבה נחה.
ישעיה פרק נח, פסוק ח
אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ:
מקום מנוחת התיבה נקרא "כאור שבעת הימים". השבר הסורי-אפריקני מסתיים באתיופיה (היא חבש) כנאמר "בְּיוֹם חֲבשׁ יְהוָה אֶת-שֶׁבֶר עַמּוֹ".
הרי מקום שכינתו של ארון הקדש או הסתרתו בחבש כנאמר "הִנֵּהשֵׁם-יְהוָהבָּאמִמֶּרְחָק".
ישעיה פרק ל, פסוק כה
וְהָיָה עַל-כָּל-הַר גָּבהַּ וְעַל כָּל-גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי-מָיִם בְּיוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפל מִגְדָּלִים:
"וְהָיָה עַל-כָּל-הַר גָּבהַּ" הוא הר אררט.
פסוק כו
וְהָיָה אוֹר-הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבשׁ יְהוָה אֶת-שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא:
פסוק כז
הִנֵּה שֵׁם-יְהוָה בָּא מִמֶּרְחָק בּעֵר אַפּוֹ וְכבֶד מַשָּׂאָה שְפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אכָלֶת:
מעשה שבר סורי אפריקני מבטא את פתחו של רחם ובו פתיחה של 10 אצבעות (לידת תינוק הוא ישראל) להוליד את ישראל. לפיכך, בני ישראל מצווים לצאת ממצרים, זה 'רחם צר-מים' העולה במנין "וְלא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ".
שמות פרק יב, פסוק לט
וַיּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגת מַצּוֹת כִּי לא חָמֵץ כִּי גרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לא עָשׁוּ לָהֶם:
"וְגַם צֵדָה לא עָשׁוּ לָהֶם" הרי התינוק משסיים את זמנו ברחם אינו יכול לקחת מזון עמו, הרי מזונו מעת-מציאות חדשה.
6000 לחלק ל10 מתקבל 600 הוא מספר טהור המחלק את ששת הימים ויחדו המשלים את אור שבעת הימים.
מכאן משה מעלה על נס את עשר המכות.
השבר סורי אפריקני עובר בדרכו את ים סוף, הוא משה ומטהו בידו המבצע את חציית ים סוף.
שמות פרק יד, פסוק כא
וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְהוָֹה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם:
פסוק כב
וַיָּבאוּ בְנֵי יִשְרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמאלָם:
השבר סורי אפריקני מסתיים באתיופיה במקום הנקרא אפר. בסיס השבר מוזן על הלוחות הטקטונים הנעים בלבת המגאמה.
'לבת' היא הסנה הבוער. 'מגאמה' אחרת גמא-מ"ה היא התיבה הנעה לאורכו של השבר סורי אפריקני, תיבתו של משה (תיבת נח, תיבת משה, תיבה היא ארון הקדש), זה החומר גמא ובדרגת קרינה הגבוהה ביותר.
1. שמות פרק ב, פסוק ג
וְלא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶם בַּסּוּף עַל שְפַת הַיְאר:
2. איוב פרק לט
פסוק כד
בְּרַעַשׁ וְרגֶז יְגַמֶּא-אָרֶץ וְלא-יַאֲמִין כִּי-קוֹל שׁוֹפָר:
מאחר ועסקנו ברחם, קרי, שבר סורי אפריקני, היא לידת ישראל לפני 6000 שנה, מתקיים האירוע "בְּרַעַשׁ", היינו רעידת אדמה, הוא הבסיס לשבר סורי אפריקני. להוסיף שרעש בהיפוך אותיותיו הוא שער לישראל. 'שבר סורי אפריקני' עולה במנין 'תם רחם ישראל'. מלכת שבא מקורה מאתיופיה, היא כושית. 'מלכת שבא' בגימטריה 'אפר אתיופיה' סוף השבר סורי אפריקני.
שם מבצע הבאת עולי אתיופיה היהודים – מבצע שלמה. לרגלי שפת השבר סורי אפריקני יושבת ישראל. אפשר לומר שנלקחה טביעת כף הרגל משל ישראל והוטבעה במקום לעד.
ישעיה פרק מ, פסוק יב
מִי-מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמאזְנָיִם:
"מִי-מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ" עולה במנין 'שור' (מזל ישראל) זו מידת הרגל בה ניתנה הארץ. השבר סורי אפריקני מפריד למעשה את ישראל מעל שכנותיה, היא ירדן. תינוק נולד בחודש הששי, הוא משה.
שמות פרק ב, פסוק ב
וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלשָׁה יְרָחִים:
ביום הששי נולד האדם.
אורך השבר סורי אפריקני בארץ ישראל 420 ק"מ. אנו נכנה זאת כדימוי משקלו-אורכו של התינוק הנולד ישראל. על כן, אם נחבר את 'ישראל עם 420' נקבל 'תינוק נ'-משה (נשמה וגם משה נמשה מהיאור), ובגימטריה 961. ראו את הספרה 6 במרכזה ומצידה הספרות 91, זה מלאך חוה (19) תינוק. 'מלאך חוה תינוק' מתקבל 'ערלה ופריעה' היא ברית מילה, וברבים 'קהל ישראל' אלו בני ישראל.
'תינוק נ'-משה ישראל' העולה במנין "וַיָּקֶם יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר" זה תקומת עוז ישראל.
מלכים א פרק ח, פסוק יט
רַק אַתָּה לא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם-בִּנְךָ הַיּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא-יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי:
"אִם-בִּנְךָ הַיּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ" היא בת שבע.
פסוק כ
וַיָּקֶם יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל-כִּסֵּא יִשְרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלהֵי יִשְרָאֵל:
פסוק כא
וָאָשִם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן אֲשֶׁר-שָׁם בְּרִית יְהוָה אֲשֶׁר כָּרַת עִם-אֲבתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
"וָאָשִם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן" עולה במנין 'את-יופיה חבש מזבח' זה מקום שכינת ארון הקדש.
'שבר סורי אפריקני' אחרת, 'אפר-קין שבר י'-סורי' הוא שרש מהות ישראל בהקמתה, שהיא לידתה של ישראל. דבר הנקרא צירי לידה ישראל. 'כי יצא מעפר און' עולה במנין 'משה עץ חיים' המעלה את קוממיותה של ישראל לגן אלהים חיים תוך שמירה משל החרב המתהפכת. 'און' זה זרע משובח הוא בן אוני, בנימין. 'כי יצא מעפר און מאדמה למרום' כי בן אלהים ימין הוא.
אסתר פרק א, פסוק יא
לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא:
"אֶת-יָפְיָהּ" מקומה את-יופיה (אתיופיה) בעבור "וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה" "כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא". "וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה" שומרת על ארון הקדש "בְּכֶתֶר מַלְכוּת" בהסתר (אסתר המלכה).
'שבר סורי אפריקני', אחרת 'שבר רוסי אפריקני', כידוע עלו עולים רבים בשנת 91 לישראל מרוסיה ומאתיופיה.
לצפות בשבר סורי אפריקני יש לעלות לגובה של לוין ולקבל תמונת תעתיק-תבליט של פני השטח. 'לוין' הוא לוי-ן' הוא השבט המוביל את משה בדרכו של בני ישראל.
ים המלח, בעומקו הרב ביותר על פני כדור הארץ, כשמו, אוחז בכליות אדם ישראל, שהרי לישראל נתנה התורה עם סיגים והדגשים במיוחד. ואין לעבור עליהם. הענין נקרא 'מוסר כליות' בשם 'אנרגיה נוזלית' העומדת על 'קיום התורה' ומצוותיה.
כמה מילים על מלח: המלח חיוני ביותר לפעולה תקינה של הגוף. הנתרן שבו (40 אחוז מהמולקולה) מווסת את הלחץ האוסמטי ואחראי לשמירת המים בגוף. מהווה את מקור החומצה המלחית שבמיץ הקיבה, המאפשרת את פעולתו התקינה של הפפסין. המלח חיוני גם לאיזון היחס בין הנתרן והאשלגן (אש-לגן), ששניהם חיוניים לפעילות התקינה של הגוף. כמו כן חיוני המלח לפעולת בלוטות ההפרשה הפנימית, בעיקר לפעולת יותרת הכליה. ידוע שהמלח סופג לחות, אלו לחות הברית, לוחות המצויים בגופו של האדם כנאמר "דִּבֶּר יְהוָֹה לֵאמר בִּקְרבַי".
1. ויקרא פרק י פסוק ג
פסוק ג
וַיּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה לֵאמר בִּקְרבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדּם אַהֲרן:
עוד להזכירכם את אשת לוט שנהפכה לנציב מלח.
(בעניני צלם עסקנינן, לוט הוא לוט-מ"ה, קרי, צל-מ"ה ומסיבה זו אברהם ירד להצילו מהכבשן משום שהוא אוחז באדם היהודי, משל ליצר שאין האדם יכול בלעדיו. אם כך אשת לוט היא צלם-מ"ה, היינו אחור באחור משום שזו
בראשית פרק יט
פסוק כו
וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח:
"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו" ועלתה בדרגה בכירה "וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח" עולה במנין 'תוך קליפה' להגן על הקליפה הקדושה 'צלם אתון' מפני כבשן האש היוקדת.
אשת לוט אחוזה בצלם אתון אש עד לריפויו או עד להשלמת קבלת אות סימן חיים יהודי מחדש.
למטה מתקבל חותם אש כבשן ולמעלה מתקבל חותם מים יהודי.)
למלח התכונה לאצור מים בתוך הרקמות. עודפים של מלח בגוף עלולים להביא בצקת, הפרעות בלב ובעורקי הלב, יתר לחץ דם, והפרעות בכליות.
מי שחי בשלום עם המלח מתקן את מל-ח', אלו ימי המילה וכן בדרכו מחזק את לחמו.
חוסנו של הים, שהוא מלוח, לזכך את המים, מתקן המרירות, מחייה חיים ושומר על הסביבה מנזקים אקולוגים חמורים (כמו זיהום נפט). ממש פלא-חיים.