פרשת יתרו
יתרו הוא חתן משה ולא רק, הוא גם חתן דמים לו. צריך להבין כי יתרו נמצא במעלה מאוד גבוהה משום שהוא נושא את דגל הקדושה דקליפה. לשמור על הקליפה, ולא סתם, קליפה עם פיטם, משל האתרוג.
שמות פרק ד
פסוק כה
וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי:
פסוק כו
וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת:
צפרה בת יתרו נדרשה להגן על בנה, בכך שהיא השתמשה בצור למול את בנה. מי שבקש לקנות לו אחיזה על בנה ולא צלחה דרכו. 359 התהפך במספרים ל953 בסוד "אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם עַל-הַדָּרֶךְ".
אין לשכוח כי עמלק נמצא על הצד השני של הקליפה הקשה.
צריך להבין כי יתרו נמצא במעלה מאוד גבוהה משום שהוא נושא את דגל הקדושה דקליפה. לשמור על הקליפה, ולא סתם, קליפה עם פיטם, משל האתרוג.
אתרוג אחרת אתרו-ג', לומר יתרו-גמל לאלהים.
אדם המבקש להשיג לו אתרוג נועץ את מבטו בפני האתרוג, במיוחד בפיטם. מחפש לו לב טוב, משהו שיורה לו את הדרך.
בראשית פרק לח
פסוק כא
וַיִּשְׁאַל אֶת-אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ לֵאמֹר אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם עַל-הַדָּרֶךְ וַיֹּאמְרוּ לֹא- הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה:
ממקום חטאה של תמר בסוד "אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם עַל-הַדָּרֶךְ", מזנות, הפכה תמר את הקערה על פיה ונישאה ליהודה, ממנו נולדו לה פרץ וזרח, שרשי דוד המלך.
במדבר פרק י
פסוק לא
וַיֹּאמֶר אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם:
"וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" זה העין טובה כנגד העין הרע שלא תשלוט עלינו.
בניו של משה גרש"ם ואליעז"ר שקולים כנגד מנש"ה ואפרי"ם.
שמות פרק יח
פסוק ג
וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה:
פסוק ד
וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה:
גרשם על שום היותו גר אל מול מנשה על שום כי נשני אלהים וחי.
אליעזר על שום שלא נשכח אל מול אפרים שעמד בפרץ.
יתרו בעצם מעמיד את התכונה שהאדם שואף אליה מטבעו והיא הדעת.
זו הספירה נעלמה, ספירה אחד עשרה דקליפה.
הרי אם בדעת ישיג אדם עליונים כל שכן אם חושב מחשבות לידח בהם.
הברירה הטבעית מדברת על יציר עליון, הוא האדם, המבקש להעמיד לעצמו צאצאים מובחרים. זה לא כל כך פשוט ביחסי הגומלין הקיימים בין הטבע לאדם.
במרדף של שנים בשנים למד האדם כי הציליויזציה מבקשת להשיג את החזק ולמוטט את החלש. אין מקום לחלש, אין מקום לנפל.
והיהודי, המתחרה ראש בראש עם אומות עולם, צריך היה לגייס את ידיעותיו, את האלהים על מנת לשרוד את כל הדרך הארוכה הזאת.
קהלת פרק ב
פסוק יג
וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן-הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן-הַחֹשֶׁךְ:
יתרו שהוא כהן מדין מבני הקיני נחשב לקוץ (פיטם אחרת פ"י-ת"ם) של הקליפה הקדושה.
שמואל א פרק טו
פסוק ו
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-הַקֵּינִי לְכוּ- סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן-אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק:
"וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם" אל מול "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק" והכל בגימטריה 3000, מספר גימל אלפים בבחינת ' יתרו-גמל לאלהים'.
אסתר פרק ו
פסוק ט
וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל-יַד-אִישׁ מִשָֹּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּשׁוּ אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּבֻהוּ עַל-הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ:
"הפרתמים" הוא יתרו ובזכותו מתעלה האדם לדרגת "חפץ ביקרו".
ידוע גם כי יתרו היה יועץ לפרעה. ויועצי פרעה נקראו החרטמים.
דניאל פרק א
פסוק ג
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן- הַפַּרְתְּמִים:
פסוק ד
יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין-בָּהֶם כָּל- (מאוּם-) [מוּם-] וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל-חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּלְלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים:
לא במקרה הציע יתרו למשה לבחור לו שרי אלפים, שרי מאות שורי מאות. אלו נקראו
דברים פרק א
פסוק טו
וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם:
שמות פרק יח
פסוק כא
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת:
לסיכום:
יתרו מייצג את כל העמים. למעשה הוא מייצג את החשך הטוב. חשך כידוע הוא זמן הטענת הגוף לשם מנוחה.
יתרו בדרכו שלו נקרא בוצינא דקרדינותא, הוא הנר השחור, הוא האור הגנוז. לא במקרה משה מתחתן עם צפרה, היא האשה הכשית.
צפרה מונעת מהחשך הרע לחדור פנימה דרך הקליפה הפנימית הקדושה. החשך הרע, הוא חשך מצרים.
צריך לזכור כי הקליפה קדמה לפרי.