פרו ורבו: על פריון ופוריות
עם תחילת היוולדו 'עובר אדם' מתחיל להתלבש במלבושים של אדם. מביצית מופרית על זרעון הוא מתחלק לשנים ואחר ארבע וכך כל פעם מכפיל את עצמו עד שהוא בעל רשת תאים בסיסית הנקראית מורולה.
פרו ורבו מתייחס לזכר, שכן ידוע לזכר הזרע נדרש לטמפרטורה נמוכה משל הגוף ולפיכך כל ענין יצור הזרע מתרחש באשכים שהם מחוץ לגוף. מעבר לכך, ההבדלים בטמפרטורה הבטנית לבין הטמפרטורה באשכים עומדת על 2.5 – 3, אחרת 2.73 אל מול 37.2. מעבר לכך, זרע בגימטריה 277 פחות ארבע. לעומת זאת פריה ורביה מתכוון לנקבה, שכן כל עולמה מתחיל מיום היוולדה מרחם האם, אז הביציות כבר מוכנות ומזומנות.
תרומת זרע, הפריה מלאכותית – הפריה חוץ גופית.
איוב פרק לא, פסוק ח
אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ:
יען כי אדם נמצא עקר נדרש הוא לתרומת זרע בסוד "מַה-תִּתֶּן-לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי".
פסוק טו
הֲלֹא-בַבֶּטֶן עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ וַיְכוּנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד:
פסוק יח
כִּי מִנְּעוּרַי גְּדֵלַנִי כְאָב וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶנָּה:
פסוק כ
אִם-לֹא בֵרְכוּנִי (חֲלָצָו) [חֲלָצָיו] וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם:
פסוק כב
כְּתֵפִי מִשִּׁכְמָה תִפּוֹל וְאֶזְרֹעִי מִקָּנָה תִשָּׁבֵר:
לאחר חיזוק זרעון אמיץ – קליפה עבה או רכה, יוכל האדם להביא ילדים לעולם בבחינת "וַיּאמֶרשׁוֹבאָשׁוּבאֵלֶיךָכָּעֵתחַיָּהוְהִנֵּהבֵן לְשָרָה אִשְׁתֶּךָ" (בגימטריה 2822).
במדבר פרק ה, פסוק כא
וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת-הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן יְהוָֹה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יְהוָֹה אֶת-יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת-בִּטְנֵךְ צָבָה:
"וְאֶת-בִּטְנֵךְ צָבָה" יען כי החצוצרה חסומה.
רות פרק ד, פסוק יג
וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת-רוּת וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן יְהֹוָה לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן:
פסוק יד
וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל-נָעֳמִי בָּרוּךְ יְהֹוָה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל:
פסוק טו
וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת-שֵׂבָתֵךְ כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר-אֲהֵבָתֶךְ יְלָדַתּוּ אֲשֶׁר-הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים:
פסוק טז
וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת-הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ וַתְּהִי-לוֹ לְאֹמֶנֶת:
פסוק יז
וַתִּקְרֶ-אנָה- לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּד-בֵּן לְנָעֳמִי וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד הוּא אֲבִי- יִשַׁי אֲבִי דָוִד:
אשה המתקשה ללדת נדרשת לתרומת ביצית. באם אין לה מוליך יען כי החצוצרות סתומות יש להוליך אותם ידנית. מי שמבצע את התהליך הוא הרופא וידו תחשב לגואל על שום מעשהו.
בית בגימטריה 412.
ביצית בגימטריה 512.
ברית בגימטריה 612.
לומר כי 'ברא אלהים עובר אדם' משל 'ויבקעו המים עובר אדם' יען כי תו"ר-ה"א היא רות המאביה לשם ברית תורה.
מענין כי ביצית בגימטריה 'פריה רביה'.
'ביוץ ביצית' בגימטריה כתר על שום המלכה, היחידה אשר יכולה להפרות להריון. מעבר לכך רק 'תדר גבוה' מאחד את הביצית עם הזרעון.
יהושע פרק ו, פסוק ב
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת-יְרִיחוֹ וְאֶת-מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל:
כיבוש יריחו עת ישראל נכנסים בשער על מנת למוטט את החומות כשרחב הזונה בפתח.
ידוע כי לאשה מעבר לרח"ם איברים עוד ארבע לשם השלמתם לת"ק עולמות. אם כן, 'דלת ציר' תחשב ל'זקיק הביצית' הוא הגופיף הצהוב (בגימטריה 282) – אחרי פליטת הביצית מן השחלה נכנס לפעולה הורמון אחר, זהו הורמון ההצהבה. הורמון זה מזרז את הפיכתו של הזקיק הבקוע לגופיף הצהוב. הורמון גופיף הצהוב, פרוגסטרון, מאיץ את גידול רירית הרחם.
זכריה פרק א' פסוק טז
לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהֹוָה שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת (וְקָוה) [וְקָו] יִנָּטֶה עַל-יְרוּשָׁלָם:
ואכן "בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה" – מקור הרחם.
מקדש שילה היה למקום עליה לרגל עד הכנות מקדש בירושלים. זמן מקדש שילה בטרם נהרס 369 שנים.
שילה היא השליה – לאחר מעשה 'ביצית זרע', המספקת מזון וחמצן ודם לעובר כל חודשי ההריון בסוד "עַד הָאֱלהִים יָבא דְּבַר שְׁנֵיהֶם" עד לניתוקה מחבל הטבור בשם 'דל שלה'.
לשם ברכת הביצית (קוד מספר 1191) יש לומר "שׁוֹבאָשׁוּבאֵלֶיךָכָּעֵתחַיָּה" על שום ברכת הלבנה הנמשכת 354 יום. איחוד 'חברן ירושלם משה' הינו כחבר נשמה ירושלם. הכל מצביע על 'ביצית-עטרת' המיוצגת על ידי 'תקות חוט השני'. עת 'קרום עוברי ראשון' הינה סיסית אשר נמשכת אחר החצוצרה.
לענין זכר יולד ראשון או נקבה מטילים זאת על הנקבה משל 'ראשית ביצית' בהתאם לתנוחתה או לתנוחת רגליה בסוף המשגל בסוד "לְאָב מַה-תּוֹלִיד וּלְאִשָּׁה מַה-תְּחִילִין" הרי ו' תיבות חי"ה אותיות.
תהלים פרק קי, פסוק ג
עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּהַדְרֵי-קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶךָ:
בראשית פרק ג
פסוק טו
וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב:
פסוק זה עולה במנין 4266 כמנין וס"ת – מחזור האשה, מנין המחזורים כל חייה.
פסוק טז
אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ:
"ואיבה אשית" הוא המחזור של האשה בגין הביצית המתפרקת בכל חדש מחדש.
דווקא כאשר "וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ" אז יתקיים "בְּהַדְרֵי-קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶךָ", כי יום זה יחשב "ביום חילך".
אצל הגבר נמצא
ישעיה פרק ה, פסוק כז
אֵין-עָיֵף וְאֵין-כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו:
ויקרא פרק כו
פסוק כא
וְאִם-תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם:
מסתבר שקיים קשר ישיר או עקיף – נסיבתי בענין "וְאִם-תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי" כי אז "וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו" דבר המלמד על עקרות.
ירמיה פרק ל, פסוק ו
שַׁאֲלוּ-נָא וּרְאוּ אִם-יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ- רָאִיתִי כָל-גֶּבֶר יָדָיו עַל-חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כָל-פָּנִים לְיֵרָקוֹן:
פסוק זה מתכוון לסרטן הערמונית – חטא תיבות ואוני אותיות, יחדו 'חטא אוני'.
מענין כי פסוק זה עולה במנין 3051 הרי אנ"ש חסר ו'.
תפקיד בלוטת הערמונית היא לעטוף את הזרעים, לחזק את כוחם. כאשר ישנה פירצה או חבלה במעטפת הזרע, בקליפה, לא רק כוחם נפגע כי אם הללו מתהפכים על האדם לרע לו.
שופטים פרק ח
פסוק ל
וּלְגִדְעוֹן הָיוּ שִׁבְעִים בָּנִים יֹצְאֵי יְרֵכוֹ כִּי-נָשִׁים רַבּוֹת הָיוּ לוֹ:
מענין כי "יצאי ירכו" מתכוון לגבר ולאשה יריחו.
'פוריות' אף קשורה ליום השבת בסוד "דבר מלכות" כנאמר "אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר-מַלְכוּת מִלְּפָנָיו". שכן "דבר המלכה" היא "הישבים ראשנה במלכות".
עובר אדם:
עם תחילת היוולדו 'עובר אדם' מתחיל להתלבש במלבושים של אדם. מביצית מופרית על זרעון הוא מתחלק לשנים ואחר ארבע וכך כל פעם מכפיל את עצמו עד שהוא בעל רשת תאים בסיסית הנקראית מורולה.
למעשה מערכות פוריות האשה נקראות 'שלה לדה צבה' לשם ניצוץ האות נון (במילוי).
יוצא שעובר אדם מתחיל את חייו עם האות ן' וזו נזנחת ממנו מאוחר יותר. כך 'עובר אדם' בגימטריה 323, הנושא את המספר ארבע-ן', אחרת 'ארבעים' ימי גבורה ראשונים לקיומו. כשעובר אדם מוכן ליציאתו הוא משיל מעליו את האות ן' וזו בעצם מתחברת למילה נ'-שמה אדם. עכשו הוא אדם בעל נשמה – עובר זמני בחיים למשך 120 שנה.
בצופן התנ"ך נמצא:
גלולות למניעת הריון: מאחר, מרשם, נגד גנום, תשתה, תאריך, הורמון, מסך-גן, חיוך, אל-תלד, גופי
הפלה: הדם רגלי, הורידו לארץ, ילוד דומם לתש(ו)עת, חטא און, חטאת סדם ההפוכה
בנק הזרע: אשמר רוח זרע, בימי בחורותך, הישבים ראשנה במלכות, דבר המלכה
מערכת הרביה של האשה: בית הנשים, דבר המלכה, שלה-לדה-צבה, דמי הרתי