סוד מגילת אסתר: פורים

מרדכי והמן הרשע

תולים את המן כי הוא הרשע ושוכחים שהמלך אחשורוש הוא האשם במצב. המלך אחשורוש הוא בסך הכל מלך טיפש שנותן להמן הרשע להוביל אותו. בעולם השחיתות, החכם מגיע לשיאו. הוא מצליח להרים את כסאו מעל העם כשהוא רומס כל יקר בדרכו. כך תכונה טובה מדוכאת, כי בדרכו הוא מנפץ מעלות טובות. התוצאה מביאה עמה פירצה שם מתיישב לו הטיפש הכסיל, יען שהוא רק שומר הסף שלו. לבסוף מוצא עצמו החכם נופל ברשתו של הטיפש הכסיל ושניהם מתנדנדים על החבל. זו התוצאה העגומה בה מתעלה הטיפש הכסיל על החכם.

מרדכי מחזיק ביסוד אבא. המן מחזיק בדעת – זו הקליפה האחד עשרה (מורכב משש וחמש). כשישראל נקראים שושנה בין החוחים, הרי הם בגלות. שושנה בגימטריה אסתר. האירוע מתרחש בשושן הבירה.

"והוא עמד בין ההדסים" לבטא את מעשה הקטרת, אלו י"א סממנים, ביניהם המר, כנאמר "בשמים ראש מר דרור" לשם תפילה שתעלה בשם הדסה, לה ריח טוב. הכל על מנת להוציא חשך אל האור.

הכל מתחיל כשהתפארת המיועדת לאזן עולם לא במקומה בבחינת "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ". תפארת (בגימטריה 1081) שקולה כנגד "יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם" ימי החגיגה מצד אחד והאבל (שואה ואבדון) מצד שני. מולה מתייצב 127 מדינות ששלט אחשורוש (127 במשולש עולה במנין 8128).

"לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי-דָעַת" בגין הפרד מעץ הדעת טוב ורע. כנגד "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיך לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ" וסופו "עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ" שתחילתו "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה".

שאול נדרש היה להשמיד את עמלק. אחרת, כשהחכם לא לוקח את המושכות, הטיפש נוטלן. וטיפש הוא הכסיל שנהפך לרשע בשל הפירצה. "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי-חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ"כי שאול משבט בנימין היה אמור להשמיד את זרע עמלק, ומרדכי בן ימיני נדרש לתקנו. ירד הדרה בחודש אדר, בסוד הדר שנהפך לדוה.