נסיונות אברהם אבינו

עשרת הנסיונות של אברהם:

עשרה נסיונות שאברהם עמד בהם משולים למעשה הנשמה עת כניסתה לגוף-נפש. עשרת הנסיונות כמשל 'מוציא לחם מן הארץ' דהיינו: הכנת השדה, זה חריש ואחריו זריעה, קציר, עמר, דיש, זריה-ברר, טחן, לש הבצק, אפיה ואחרון לחם מוכן לאכילה.

נסיון ראשון: חריש

בראשית פרק יב

פסוק א

וַיּאמֶריְהוָֹהאֶלאַבְרָםלֶךְלְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר

אַרְאֶךָּ:

נסיון ראשון משמש מעבר הנשמה ממקום גבוה למקום נמוך יותר, אל הארץ אשר אראך.

המעבר מעולם הבריאה אל עולם היצירה דורש ירידה והתבטלות של האות ר', קרי, ביאה. עיבור משל רעיון הנוסך בחכמה להתלבש בחסד.

נסיון ראשון ממומש על ידי ספירת החכמה.

'נסיון ראשון' עולה במנין 'גרעין הנשמה'. זו הפעולה הראשונה בתלם האדמה היא 'פתיח'. משל הכנת האדמה לחריש עם הגשם הראשון.

אומרים 'אם אין קמח אין תורה' הרי סופו של דבר הכל נובע ממקור עליון היא התורה.

משלי פרק לא

פסוק כו

פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת-חֶסֶד עַל-לְשׁוֹנָהּ:

זו תחילתה של האדמה בחריש כמשל התפתחות אברהם ביציאתו מחכמה ועד הגיעו לחסד למקומו.

אם כך נתחיל עם החריש. נאמר באברהם

בראשית פרק יב

פסוק ט

וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה:

נסיון שני: זריעה

בראשית פרק יב

פסוק י

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ:

ירידה לצורך עליה. בכוחות מחודשים עוזב הארץ (הגוף) להעלות ג"ר מוחין. ובראיה אחרת הדבר יקרא להעלות גרה.

נסיון זה משמש את ספירת בינה.

תהליך זה יחשב לשלב שני אחרי החריש והוא זריעה. הרי קליטת האדמה וצרכה בזרע הוא רעב לזרע. כמו האדמה מבקשת את הפריתה, זה רעבונה, זה תאבונה.

זרע הנטמן באדמה נרקב, משיל את קליפתו ומתוך המות מאיר את דרכו החוצה לחיים.

'נסיון שני' עולה במנין 'לחם חמדות'. זכרו

דניאל פרק י

פסוק ג

לֶחֶם חֲמֻדוֹת לא אָכַלְתִּי וּבָשָר וָיַיִן לא-בָא אֶל-פִּי וְסוֹךְ לא-סָכְתִּי עַד-מְלאת שְׁלשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים:

כלומר 'לחם חמדות' משמש כפטרית הזיה. התרככות הנפש-גוף עם הנשמה דורשת ריכוז אופטימלי דבר שניתן לבצע בעזרת צומות-תענית (רעב), תענית דיבור, עינוי נפש, אהבה, ישיבה על דברי תורה, התנתקות מהגוף, ריחוף, תקשור, אלו העברת מסרים.

 

נסיון שלישי: קציר

בראשית פרק יב

פסוק יא

וַיְהִיכַּאֲשֶׁרהִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיּאמֶר אֶל שָרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה

יְפַת מַרְאֶה אָתְּ:

פסוק יב

וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זאת וְהָרְגוּ אתִי וְאתָךְ יְחַיּוּ:

פסוק יג

אִמְרִי נָא אֲחתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ:

שרי היא השכינה. אברהם יורד מצרימה אל מקום הרחק מקדושתו. מנסה להסתיר את אשתו-השכינה וזו באה על פרעה בנגעים גדלים ואת ביתו, לא משאירה לו ציפיות כמאמר

משלי פרק לא

פסוק כז

צוֹפִיָּה (הֲילִכוֹת) [הֲלִיכוֹת] בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לא תאכֵל:

ואברהם יוצא ברכוש גדול.

נסיון זה משמש את ספירת דעת.

נסיון רביעי: טחן

פה דילגנו על ד' שלבים עמר דיש זריה ברר וקפצנו הישר לטחן.

מעשה אברהם לוט.

תחילה אברם מתחזק מלוט. אחר אין מקום ללוט. ולבסוף אברם משיבו למקומו.

בראשית פרק יב

פסוק ה

וַיִּקַּחאַבְרָםאֶת שָרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת

הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׁוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבאוּ אַרְצָה כְּנָעַן:

בראשית פרק יג

פסוק ו

וְלא נָשָא אתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו:

אחר שבו זה לזה.

בראשית פרק יד

פסוק יד

וַיִּשְׁמַעאַבְרָם כִּינִשְׁבָּהאָחִיווַיָּרֶקאֶתחֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמנָה עָשָר וּשְׁלשׁ

מֵאוֹת וַיִּרְדּף עַד דָּן:

פסוק טז

וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם:

נסיון רביעי עולה במנין 'לחם שמים' הוא המן.

מדגן יוצא קמח, זה טחן קמח. לוט על משקל ער-לוט (ערלת).

דברים פרק י

פסוק טז

וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לא תַקְשׁוּ עוֹד:

טחן קמח אחרת טחן מקח, הרי מפאת ריב בין רעי מקנה אברם לרעי מקנה לוט התפרקו (ואנחנו עוסקים במ'-קנה, אלו שבלים-אלומות). נמצא בטחן חניטה כענין מלח הוא הלחם. כידוע משתמשים בחניטה במלח, היא אשת לוט שנהפכה לנציב מלח, זה שימור הגוף ומניעת רקבונו.

נסיון זה משמש את ספירת תפארת.

נסיון חמישי: דיש

מלחמת ארבעת המלכים נגד חמישה.

בראשית פרק יד

פסוק ב

עָשׁוּמִלְחָמָהאֶתבֶּרַעמֶלֶךְסְדםוְאֶתבִּרְשַׁעמֶלֶךְעֲמרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה

וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ (צְביִים) [צְבוֹיִם] וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צעַר:

פסוק ג

כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח:

פסוק טו

וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמאל לְדַמָּשֶק:

נסיון זה קשור לספירת גבורה.

נסיון חמישי עניינו בדיש (אחרת שד"י). זהו תהליך ראשוני להוצאת הגרגרים מהשבולת. ומתבצע בעזרת מורג ובו חריצים בעלי פיפיות לניפוץ השבולים זה מזה.

נסיון ששי: לש

ברית בין הבתרים.

בראשית פרק טו

פסוק ח

וַיּאמַר אֲדנָי יֱהוִה בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה:

פסוק ט

וַיּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתר וְגוֹזָל:

פסוק י

וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפּר

לא בָתָר:

פסוק יא

וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אתָם אַבְרָם:

פסוק יב

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדלָה נפֶלֶת עָלָיו:

פסוק יג

וַיּאמֶרלְאַבְרָםיָדעַתֵּדַעכִּיגֵריִהְיֶהזַרְעֲךָבְּאֶרֶץ לא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אתָם

אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:

"אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" כנגד ארבע מאות שקל כסף מחיר שדה מערת המכפלה.

זו תקופת הגלות.

כידוע אחרי תם הגלות נאלצו לצאת על צידם ומצותם. בצקם של בני ישראל לא הספיק להחמיץ. ח'-מץ אחרת חטה-מוץ, כי המוץ עשה את עבודתו והעיקר מתערבב עם מים, זה תורה.

עוד, נאמר של (אחרת ל"ש) נעליך מעל רגליך כחלק מתהליך טיהור הגוף לקראת הנשמה הממשמשת ובאה.

נסיון זה משמש את ספירת חסד.

נסיון שביעי: ברר

ברית מילה.

בראשית פרק יז

פסוק כד

וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמּלוֹ בְּשַר עָרְלָתוֹ:

בתהליך ברר (ברור) מחלקים את השדה המעובד ובוחרים חלקה בקצה השדה עשירית ממנה. זה יחשב פאה. בה נוטלים את הקמח המשובח קמח סלת למנחה ושומרים עליו לפסח, לצורך לחם מצה.

'ברית מילה תורה' עולה במנין "קוֹל אֱלהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". הכל אמת כנאמר 'אם אין קמח אין תורה'.

דברים פרק ה

פסוק כג

כִּי מִי כָל בָּשָר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמנוּ וַיֶּחִי:

נסיון זה משמש את ספירת נצח.

נסיון שמיני: זריה וכבירה

גירוש הגר-ישמעאל. הכנסת אורחים (אור-חיים) המפורסמת של אברהם. מעשה סדם ועמרה, טענת חמישים צדיקים מול אנשי רשע.

זהו רצון לשחרר המוץ (הוא ישמעאל) מהחטה (הוא יצחק). משל קליפה מול תוך.

ניתן למצוא את הכסמת בתהליך זה.

יש צורך להרחיק כל גוף זר מגרגרי החטה.

בראשית פרק טז

פסוק ב

וַתּאמֶרשָרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְהוָֹה מִלֶּדֶת בּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה

מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָרָי:

פסוק ו

וַיּאמֶראַבְרָםאֶלשָרַיהִנֵּהשִׁפְחָתֵךְבְּיָדֵךְעֲשִילָהּהַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָרַי

וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ:

בראשית פרק כא

פסוק יב

וַיּאמֶראֱלהִיםאֶלאַבְרָהָםאַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כּל אֲשֶׁר תּאמַר

אֵלֶיךָ שָרָה שְׁמַע בְּקלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:

נסיון שמיני זה משמש את ספירת הוד.

נסיון תשיעי: אפיה

יציאה מהכבשן, הכנעת נמרוד, וקנית מערת המכפלה.

בראשית פרק כג

פסוק טז

וַיִּשְׁמַעאַבְרָהָםאֶלעֶפְרוֹן וַיִּשְׁקל אַבְרָהָם לְעֶפְרן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי

חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עבֵר לַסּחֵר:

פסוק יז

וַיָּקָםשְדֵהעֶפְרוֹןאֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל

הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב:

עתה הנשמה בדרכה הסופית אל הגוף-נפש כנאמר "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" זה מעשה 'לוחת הברית'.

בראשית פרק ב

פסוק ז

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:

נסיון תשיעי משמש את ספירת יסוד.

נסיון עשירי: עמר

שלב רביעי בהכנת הלחם הוא נסיון עשירי.

שלב שבו עוקדים את כל השבלים לעמר אחד.

עקדת יצחק כמוהו עת קציר בו משמש מגל-המאכלת.

בראשית פרק כב

פסוק ב

וַיּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אמַר אֵלֶיךָ:

מעשה העקידה אוחז בתוכו את כ"ח עתים. אלו תהליכי המות והחיים באדם.

ובהשאלה

יואל פרק ד

פסוק יג

שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר בּאוּ רְדוּ כִּי-מָלְאָה גַּת הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים כִּי רַבָּה רָעָתָם:

עם בוא האביב (עם בא ה-אב-רהם, זה נקרא מקום עקדתו הר-המריה) נאמר "שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר".

בעת העמר בוחרים את השבלים המובחרים.

נסיון עשירי משמש את ספירת מלכות-כתר.