מחלת נפש

מחלת נפש: מציאות אחרת

כשאדם נולד הוא צריך להתמודד עם דרישות ולחצים הבאים מצד המשפחה ומצד החברה. מי שמצליח זוכה להערצה וכבוד ודלתות נפתחות בפניו. מי שאינו עומד בקריטריונים מוצא עצמו עם רגל אחת בחוץ, ודלתות החיים ננעלות עליו בלי רחם. מצבו הנפשי לא מענין אף אחד כל עוד הוא מביא עמו את התוצאות הרצויות. מצליח נחשב לגיבור מקומי והסביבה רואה בו מודל לחיקוי. מי הנשאר מאחור צריך להתמודד על מקומו, על קיומו, על החיים שעוד יחכו לו.

אדם רוצה להיות נאהב ואהוב, להרגיש טוב עם עצמו, לראות באושרם של אחרים, להיות שותף.

אדם שנכשל, הוא חסר בטחון המתבונן בקרוב אליו בקנאה, כמישהו מועדף והטוב ממנו. מה קורה שאדם מרגיש מנודה, שעיר לעזאזל, שלא מתייחסים אליו עד שהוא מאבד את הזהות שלו? מה קורה לאדם שצורחים עליו, שדורכים עליו, שלא נמצאים לידו, שלא תומכים בו ולא מעודדים אותו? מה קורה לאדם הנולד במשפחה מפורקת – בשל גירושין או קשיים כלכליים.

דכאון ומצבי רוח עם הפרעות קלות מייצרות את השביל אליו האדם פוסע לבלי שוב. תוסיפו לזה שיבוש הורמונלי וחוסר של מינראל אלו יכולים להביא אדם לפי התהום. צעידה על פי התהום, אירוע שיוצא מגדר השליטה, הלם קרב ואדם בקלות מגיע למצב שלא יצא מדלת ביתו, בשל מחנק, משותק, זומבי.

נפשו של האדם אינה חסינה, ואינה מסוגלת לעמוד בכל עומס. יש והיא מתפרקת ומתאחה ויש והיא נשברת, תלויה באוויר. אף אחד לא רואה את הכלי, את המיכל שהאדם בא עמו לעולם, את המצוקות שלו, את החוסרים שלו.

בשלב הבא האדם ישלים את חוסריו על ידי פיצוי. ואת הפיצוי הרגשי יחפש אותו אצל אחרים, בדרכים שונות ומשונות. לעיתים יעשה זאת על ידי פגיעה באחרים בדרך של העלבה וקריאת זעם. אולי יבחר בדרך של הרס עצמי – הרגשה של אפס, חסר כל, לא רצוי. ואחר יבחר בסמים ושתיה, מין והשחתת מוסר.

משמתחיל הגלגל להתגלגל באין מפריע, אירוע רודף אירוע יכול להתגלגל לאירוע גדול, מורכב ומסובך יותר. עזרה בזמן יכולה לקצר תהליכים – שכדורים ומחשבות על אובדן וחוסר שפיות בהמשך לא יקלו על המצוקה. אדם יכול להתגלגל לסרטים של מחשבות ללא בקרה על תוכנם. באין אוזן קשבת, אדם יכול להקלע לחור השחור, למעמקים, לשאול.

אדם הזוכה לקבל עזרה יכול לגבור על החידלון, לצאת לדרך חדשה כשהוא לא מאבד את המומנטום. סביבה תומכת עם בסיס איתן יכולים לחזק את האדם, להעלות אותו ממעמקים. הטיפול צריך להתמקד בתודעה, במודעות שנותרה איתנה. יש לבנות מערכת שלמה של חוקים חדשים, תובנות ואפילו מחשבות עם הוראות מדוייקות.

מחקרים רבים נעשים להבין את נפש האדם. למעשה כל אחד מאיתנו מועד ליפול לתוך הרשת הנקראת נפש אדם. אנחנו בעצם מייצרים מנגנוני הגנה וכל עוד אלו אינם עוברים את הסף – מה שאנו קוראים לו מבנה אנושי בגדר התקין. האיזון ההורמונלי הוא המאפשר לנו להתמודד עם המכשולים, הבעיות והציפיות. כל עוד הדברים הולכים בדרך הישר, ויש מאחוריהם הגיון אנו יכולים לעמוד ולתקן את אשר דורש תיקון. כל עוד יש לנו היכולת להתחרט, לנסוע לאחור, לבקש סליחה, להתמודד שווה בשווה, להתעמת, לבקש ואפילו להתחנן, וגם להתפלל. את מה שאנו לא מבינים – אנו נוטים להזניח, את מה שאנו לא רואים – אנו נוטים להתעלם. כל עוד הדבר לא דופק לנו בדלת אנו יכולים להמשיך לחיות עם זה בשלום.

אם כן החכמה היא, לקחת את התודעה צעד אחד קדימה – ולדעת להרים ראש מעל המים.

אל יאוש חוזר ואומר הרבי נחמן מאומן והוא יודע על מה הוא מדבר. יש תהום והיא שחורה ועמוקה. כאשר אדם נקלע אליה הוא מאבד את עצמו לדעת, וזה הגיוני ומובן. אבל היאוש נמצא באמונה – אמונה שחסרה, מין נסיון לבדוק את האדם עד כמה הוא יכול לרדת ומתי הוא חושב לעלות. בכל ירידה ישנה גם עליה. צריך רק לקוות לטוב.

התובנה אומרת:

המקום, הוא האלהים, עת מזרים חמצן יש בו הצלחה והברכה, עת מאט הזרימה – מתקבע כשלון ועמו דכאון. בני המקום מגיבים בהתאמה לעוצמתם ולערך גדולתם. מי שידע להתעלות ומצא ייעוד וחפץ לבו הסיעו למקום שיש בו את אשר ליבו מבקש.