לצאת ממשבר

כיצד יוצאים ממשבר?

אדם צעיר נוטה לראות את כשלונותיו כמהמורה רכה. הוא כל כך מרומם מעל שהכשלון אינו בא בתצורה של תירוץ. הוא פשוט מתייחס אליו בפרופורציה סבירה, עד שהיא נהפכת להיות חלק ממרקם החיים הטבעי. מערכת החיים שאנו חלק זעיר ממנה מראה לנו את החיים כמו צופים המתבוננים בסרט. הסרט מהדיר את הגיבור, שהוא התגלמות החלום, ולא שמים לב לניצבים שבסרט שהם חשובים לא פחות מהגיבור.

כשאדם מתבגר החלום מתרחק והמציאות ניצבה מולו. המשבר מתבגר יחד איתו רק תופס נפח גדול יותר בזהות שלו. אם קודם המשבר היה נסלח וסביל – כך זה נראה במבט לאחור, המשבר הנוכחי ממש עלוקה, אינו מרפה, אינו נכנע. המשבר רק מתחזק ככל שחולפים הימים. האופטימיות מתעמעמת לה. יש משבר היושב בדנ"א מופיע שוב ושוב, דומה לוירוס, לומד את השיטה איך לנצל את הפרצות, כיצד להעמיק את שליטתו בחיים. מאיפה החכמה לו. מהיכן יש לוירוס הידע לגבור על מערכת החיסונית. מהיכן הוירוס שואב את הנתונים על האדם בדרך שיכול להכניע אותו בקלות יחסית.

הדבר היחידי שעולה לי בראש שהמשבר למד באוניברסיטה בשעה שהאדם טמן ראשו באדמה.

כיצד יודעת הזיקית להסוות את צבעיה עד שהיא נטמעת בסביבתה? האם יש לה מערכת ראיה חיצונית המכוונת את צבעיה ומתקנת את הנוף אליה, בדומה לנהג סמי טריילר הנוהג לאחור בסיבוב.

אדם מתרגל למציאות בדיוק כמו למשבר. הוא תופס את המציאות כמו אדם האוחז בהגה, חייב לשלוט. ואוחז בו כל עוד אין שינויים דרמטים בדרכו שיצריכו אותו לשינויים מחייבים. משבר זה ענין סיבוב. השאלה לא מתי הוא יופיע אלא האם מדובר בכרוניקה של, הכתובת כבר רשומה על הקיר. נקודת מפנה שלילית תתפוס אותו לא מוכן, כי הוא מבין את המשמעות רק אחרי. ואז קשה לעצור את המערבולת, אותו כדור שלג שמתגלגל ומתעצם. השאלה אם הוא יעצור בזמן.

כשאנו חושבים על משבר, יוצאים מתוך הנחה שיש פתרון לטווח הקצר ואו קצר בינוני, ושהענין הוא בר תיקון. אף אחד לא מדמיין שהמשבר שלו יכול להמשך עשרים שנה ויותר. ברגעים של משבר אדם רואה תהום מקיפה אותו, מין טבעת אש. כל היציאות חסומות. הכל אבוד. אין יוצא ואין נכנס.

ויום אחד, כמו בחיים, רק החיים יודעים להפתיע ולהמתיק את המשבר. כי מעז יצא מתוק.

אז איך יוצאים ממשבר?

כל המצליחנים הגדולים יספרו על משבר שאיים עליהם. אירועים וזמנים קשים יגלו מי עמד לצידם, מי תמך בהם, ואלו כוחות אפשרו להם לעמוד מנגד, לעבור אותו כשידם על העליונה.

אם משבר מדמה וירוס אז צריך להקדים את הוירוס לפני שהוא מגיע לבעיה. החכמה היא לראות את היציאה ולא לחזור על אותה תפיסה שגויה. חשבו על מערבולת. בסביבת המערבולת ישנם לחצים איומים המבקשים שוב ושוב להטביע את האדם ולקחת אותו מטה לתהום. אדם צריך לדעת את נקודות התורפה של המשבר ומשם להחלץ. ויש כאלה.

מי המחפש כפתור ליציאה ממשבר מתחמק מהפתרון משום שימוש ברחמים עצמיים. טחב צריך לחיות בתנאים של חשכה ולחות. תוציאו אותו לאור והוא יכנע. הכפתור לא יוציא אותו.

התברכנו, אנו בני האדם, ביכולת לגדול מעל למשבר. חשבו, את המשבר שלך אני הייתי פותר בקלות. ואת המשבר שלי אתה היית פותר בקלות. כלומר אם נעזור זה לזה, נושיט יד אחד לשני יהיה יותר קל לשנינו. טובים השניים מהאחד.

בדיעבד יאמר אדם שאלמלא המשבר הוא לא היה מתפתח וגדל. אלמלא המשבר הוא לא היה מתחזק והופך את חולשתו לחוסן בל יתואר. חיה שנפצעה מזמינה טורפים שיארבו לה. ישנם אוכלי פגרים, ישנם מוצצי דם. כל אחד נוטל תפקיד. במשבר מגלים רבים שהחברים מפנים להם עורף. באותו זמן הם מגלים חברים חדשים, טובים ושווים.

משבר הוא התנסות, סוג של חוויה. אין מה לעשות צריך לעבור אותו. אין להתנגד לו. לחץ רק יקרע את האדם מבפנים. סופה חזקה מחייבת את העצים להתכופף. מי שאינו למד להתכופף פשוט נשבר.

במשבר, כל אחד אדון לגורלו ולמזלו. אבל ביחד יש לנו המון כח.

אני מאמין שהמשבר של האחד הוא חלון הזדמנות לשני. ושנים טובים מאחד וביחד ניתן לצאת ממשבר.