לחיות בחלום: 

שליש מחייו של האדם נמצאים בשינה במיטה. והוא מאמין במציאות. ועדין החלום רב הנסתר על הגלוי.

אדם חי במציאות כפי שהיא נתפסת לו. רק שהוא שוכח או שאינו שם לב ששליש מחייו הוא בכלל לא במציאות אלא בשינה. אז איך אפשר לתפוס את המציאות כאשר עם הגיעו לגיל המופלג 75 הוא בעצם חי 25 שנה בשינה. במציאות של השינה אדם מרגיש היטב את השפעות היום יום שלו כגון: מתח ועצבים, לחצים ודאגות, חששות וחוסר יציבות, מצבי רוח ומאבקים. אלו באים בחבילה אחת הנקראת תחושות אשר משתקפות בחלום דרך מישוש, טעם, ראיה ושמיעה.

בראשית פרק לא, פסוק מ

הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי:

בשנתו של האדם עובר הוא תחושות של קור וחום, שובע ורעב, העדר משקל וריחוף הכל על מנת להעביר את המסרים משל בעיות נפש או גוף, תקשורת או מצבי לחץ. כך "אכלני חרב" – אלו כעסים על עניינים שיצאו משליטה, "וקרח בלילה" – פחד סמוי, "ותדד שנתי מעיני" – הנפש מחפשת מפלט, מקום מרגוע, רוצה לרדת, תקועה אי שם.

למעשה מכיון שאנו חיים בעולם הפוך ומהופך הרי החלום משליך את התחושות שלנו על הניצבים הבאים מולנו. ולא במקרה התורה מספרת לנו סיפורים אודות אלו שחלמו ועל הפתרון שסיפקו. וכבר לימדו אותנו שחלום הולך אחר הפתרון. כאילו לחלום אין השגות לגבי הפתרון רק למציאות יש. ויותר מכך, לא פעם מתברר שפתרון החלום נמצא בידים של האחר.

מכיון שהחלום הוא המשלה למציאות מעוותת אנו ניפגשים עם אלו שבמציאות לא היינו מעיזים להפגש. אנו נפגשים עם רוחות ושדים, מאבדים תחושות של כובד וכח משיכה, מרחפים, קופצים לרוחק בארבע מימדים, מטיילים בלי דרכון מחוץ לארצינו, עוברים על כל החוקים הפיזיקלים ובעיקר מבקשים להשיב את הנפש לפרופורציה. במימד הזמן אנו עוסקים בשעון ובזמן שנותר ואילו בחלום קיים אובדן הזמן. רגע יכול להמשך שעה ושעה נמשכת רגע. ובתוך החלום אנו רודפים ונרדפים עד שמתעייפים, ולא פעם משותקים, מתקשים לנוע. 

יש מי שמצליח לחלום בעירות. זה שרגל האחת בחלום ורגל השניה מחזיקה את העט לספר את המאורע. ויש מי שמצליח להעתיק את המציאות אל החלום ובחזרה. כך רואה את המפגש שמאוחר יותר יחווה את ה'דה-זבו' ביתר שאת.

איוב לג, פסוק יד

כִּֽי־בְאַחַ֥ת יְדַבֶּר־אֵ֑ל וּ֝בִשְׁתַּ֗יִם לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃

פסוק טו

בַּחֲל֤וֹם חֶזְי֬וֹן לַ֗יְלָה בִּנְפֹ֣ל תַּ֭רְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁ֑ים בִּ֝תְנוּמ֗וֹת עֲלֵ֣י מִשְׁכָּֽב׃

פסוק טז

אָ֣ז יִ֭גְלֶה אֹ֣זֶן אֲנָשִׁ֑ים וּבְמֹ֖סָרָ֣ם יַחְתֹּֽם׃

החלום שהוא כל כך אנושי עדין רב ממנו הנסתר על הגלוי. בעצם כמה מתוך החלום שייך לשינה וכמה מתוך זה שייך לרפואה. הרי הדבר מקובל שאדם חייב לישון על מנת לתפקד ביום יום. הרפיה ורפואה, שיפור הזכרון, כושר ריכוז ואפילו להמציא את ההמצאה הבאה. העיקר להתעורר בבוקר מחדש ליום חדש בגין הפתעה שתעיר אותנו, פיצוי שחיכינו לו כל החיים בוא יבוא.

ללכת אחר החלום

החלום בימינו שקול לאורים ותומים. שכן המעט שנותר לנו לצפות בעתיד לבוא הוא דרך החלום המדובר.

החלום מתחלק לעניני חול וקודש. אם הניצוצות הטובים בידינו נזכה לעשות מעשים טובים ואפילו בחלום יטיבו עמנו. וחלילה אם הניצוצות נתפסו כשבויים בידי הקליפות החיצונים הרי שנכונים לנו מאבקים ומלחמות. לא במקרה מי שחולם חלום רע שם בכיסו מעט מלח. שימו לב שהאותיות חל"ם ומל"ח וגם לח"ם מאותו שרש.

אדם נרדם אחרת נר-דם לומר שמהות הנפש נאצלת על די הנשמה וזו אחוזה דרך חוט הכסף וגולת הזהב והאדם משוטט לו מחוץ לכדור הארץ כאסטרונאוט. שימו לב שנר-חסר א' לאד"ם בבחינת, איבד משהו מצלמו אבל עדין מחובר הוא לעצמיותו.

פתרון חלום

בחורה בשם אורית אשר חלמה על שמן זית שנשפך על ראשה. נגלה שזית פלוס ר' (הרי ראש) מתקבל בגימטריה שמה (617). כמו החלום כמעשה צופן התורה, לשם 'צפנת פענח' נמצא בנס של הטבע כל העת. ותרגום החלום: מעשה שמן הזית מחזיר עטרה ליושנה ומתקן את הניצוצות שחסרו מחייה. משהו מאמונתה ומעומק ליבה לא היה שלם ועתה הוא מחוזק יותר.

מאמר נוסף: כח המשיכה של החלום