בריאות גוף נפש, משמעות החיים
חכמת ההמונים: הכח לשנות
יונ
חכמת ההמונים: זכור ושמור
אחד הדברים המייחדים אותנו מהעמים אחרים הוא השמור וזכור. מה בעצם אנו מתבקשים לזכור ולא לשכוח?
כלכלה:
אם אתה ארכיאולוג לבטח ילמדו אותך החיים שלכל דבר יש רובדים ועומקים. ככל שתעמיק יותר כך תמצא את התקופה שקדמה לה. כל אחד מאמין שהוא לבד בעולם הזה. בתקופה שלנו, ממקום השטוח של החיים מלמדים אותנו שהכל נסב סביב שיווק ומכירה. מוכרים לנו הכל – בעטיפה נוצצת. אז בעצם לא משנה מה אתה קונה העיקר שיהיה עטוף מספיק בשביל להסתיר מאיתנו את האמת, והאמת – נעדרת מאיתנו. אדם קונה שלא לצורך. במרדף אחרי החיים אנו מגלים טיפשות וטעויות שכל הזמן חוזרות על עצמן כאילו לא למדנו מאומה.
פוליטיקה: ענין של אמונה 
כשאתה בוחר בפוליטיקאי אתה לא מודע לכך שאתה בוחר בחברים של החברים שלו. שכנראה בחיים לא היית בוחר בהם. מזכיר לי, פרסומת: מדוע יש לשים קנדום! אתה שוכב איתה, אתה לא מודע לכך שאתה שוכב עם הבחור שהיה איתה קודם ועם זה שהיה קודם לו וגם עם הקודם לו. ולא בטוח שהתכוונת לשכב עם כל אלה.
ויש מי שאמר, אם אתה בוחר בו האם הוא היה בוחר בך? כי מי קונה? הכל בזול, בחצי מחיר, רק היום. מידה כנגד מידה.
רק אלהים ילחם בשבילנו. ישראל אינם חזקים בזכות עצמם. ואם מישהו יתלה את כוחו בעוצמתה של ישראל מוטב שיזכור מה קרה כאשר נלחמנו נגד אויב הקל שבחבורה.
שמות פרק יד, פסוק יד
יְהוָֹה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן:
עם ישראל קיים אך ורק בזכות האלהים ולא בזכות עצמו. אולי יחשוב אדם: בזכות אימי ואבי אני חי, בזכות חכמתי אני מצליח בעסקים, ובזכות אוני וזרעי הבאתי ילדים לעולם. ולאחרונה אף קבלתי עיטור גבורה במלחמה. אין כמוני.
בתורה הכל מבוסס על "מידה כנגד מידה". אתה למד זאת מיעקב שהתחפש לעשו על מנת לזכות בברכה, ולבן העניק לו את בתו הבכרה על פני הצעירה. בעת שהתחפש יעקב הוא שם על ידיו"ערת גדיי העזים", ואילו בניו בעת מכירת אחיהם, יוסף, נטלו את כתנתו וטבלו אותה בדם "שעיר עזים".
בראשית פרק כז, פסוק טז
וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל-יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו:
בראשית פרק לז, פסוק לא
וַיִּקְחוּ אֶת-כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת-הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם:
הנדיב הידוע, עלה לכותרות במהירות האור כשהוא קונה את כולם בנתינה שלו עד כי רבים חושבים שהוא יהיה ראש הממשלה הבא. רבים גם תוהים איך יתכן שמישהו יקנה אותנו כל כך בזול.
צריכים לזכור, מישהו מכר אותנו (בשל כך המחיר שלנו ירד) ובעקבות זאת מישהו אחר קנה אותנו (בזול). זוהי מידה כנגד מידה.
אם מכרו אותנו תאבי בצע שחיפשו לעשות לעצמם הון, בא מישהו ובאותו מטבע הראה כיצד הוא נוהג בדרך אחרת, והמושחתים לא יודעים את נפשם, כי זה פוגע בהם.
להיות בן אדם:
כשעם ישראל שר את התקווה זה מרגש. כל עוד בלבב נפש יהודי הומיה…
היום כולם מדברים על מוסר וצורך להיות בן אדם. במיוחד הדבר תקף בצורך להיות אור לגויים.
עם ישראל נבדל מהגויים רק במעלותיו אבל לא במגרעותיו. אדם יכול להביא את התנהגותו לרמה של בהמה והוא מרומם ממנה.
איפה ישנם עוד אנשים טובים – והם נמצאים בכל מקום. תמיד תמצא כאלה המוכנים להושיט יד. ויש כאלה המושיטים יד לכיס של אחרים, לכיסה של המדינה ומרוקנים את כל האוצר וחומסים את כל הרכוש עד תום. עד שלא נותר כסף למעוטי יכולת. כששרי המדינה ונבחריה מואשמים בשוחד, ניאוף ותאות בצע והם מכחישים את זה – אני מאמין להם.
כשראש הממשלה עומד לפני העם ואומר לא לקחתי לכיס – אני מאמין לו.
החוק קבע שישנם אנשים שאינם כשירים לעמוד לדין – כאלה שאינם מבחינים בין טוב ורע, בין זקן לצעיר. החוק קבע שאדם בוגר אחראי למעשיו. ואני מסתכל ימינה ושמאלה ומבין שיש כאלה גם בגילם המופלג אינם מבחינים בין טוב ורע – ואתה מאמין להם. אנשים מנצלים את תום ליבם של החלשים, מעוטי היכולת, המוגבלים. במקום להגן עליהם רומסים אותם ברגל גסה. ואת זה עושים במסיבות רבות משתתפים. חבר של מי אתה ואגיד לך מי אתה.
פעם היו עושים זאת מתחת לשולחן היום עושים את זה מול הפנים. כשהמוסר פנה ימינה או שמאלה לפי בחירה אתה מבין שרבים נגועים בזה.
ישראל מצטיינת בטכנולוגיה עד כי מסוגלת לראות זבוב על אפו של איש חמס באירן. ובתוך הבית היא אינה מסוגלת לראות ולשמוע פיל שובר חרסינות במטבח. מי ששולט בהון הוא זה הקובע, עד כי אתה מוכר בנזיד עדשים את היקר לך.
איך אתה יכול לבקש משהו כשמישהו כל הזמן מזכיר לך את החוב שלו. וכפי שזה נראה קופת שרצים הולכת אחר אנשים רבים, עד כי כבר איננו מבחינים בין עבריין צמרת לפוליטיקאי מושחת. שניהם מופיעים בטלויזיה וסוגרים עסקאות מאחורי הקלעים. כולם שותפים לפשע, זה ששותק וזה שצוחק בדרך אל הבנק. כי כולם מתחלקים בשלל.
וכולם שוכחים – התשלום הוא ביציאה. כשמגיע יום התשלום, כשמגיע הרגע לגבות את החוב, החברים הטובים שלך, שאפשר לספור על יד אחת בורחים כל עוד נפשם בם.
חבל התליה מיועד ליחיד.
רק ברגע שאדם מרגיש את הירידה מהעץ הגבוה שעליו הוא טיפס הוא מבין את הנפילה. אבל עד אז הנטיה היא להכחיש.
כמה אנשים מפחדים להודות בטעותם, בחולשתם. שוכחים כי הם בסך הכל בני אדם. והכי חמור, כשמבקשים להעמיד את הנאשם לדין. מצוייד במיטב עורכי הדין היקרים ביותר, מאמין שהם יצילו אותו מחבל התליה. כמו לתפוס כריש ברשת – כשהוא משתולל כדאי לך להתרחק. כולם יודעים שהוא כריש והוא מעמיד פני תם. ואז פסק הדין המשתרע על אלף עמודים קובע – שהוא כריש אבל בלי שיניים. שרש רקוב כפי שאתם יודעים אוחז ברבים. רק אם גודעים את מזונותיו הוא יתכווץ. אדרבא כשהשרש מתגלה לעיני כל.
אני ואתה נשנה את העולם, שמור לי ואשמור לך, חבר אתה חסר – אתה שומע!
