חוק שימור האנרגיה: אנרגיה לא הולכת לאיבוד

חוק שימור האנרגיה: 

ידוע כי המזון מתפרק לתצורת אנרגיה דבר המעניק לו את הנסיון והדעת לעיכול ומחשבה. המזון שנהפך לאנרגיה הוא עכשו אש חיה המניעה את המים כקיטור בלחץ במטרה לעבור דרך כל הקרומיות, מספק לכל תא בגוף את קיומו.

בראשית פרק א, פסוק א

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:

אדם המבקש לרכוש השכלה ותובנות, בין חכמה ואהבה נדרש לקיים את עצמו בחומר, כשהמזון מצוי בין חומר וברוח – זו התמזגות עם החלק העליון שבו "ובחרת בחיים".

קהלת פרק ג, פסוק יד

יָדַעְתִּי כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרוֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו:

קהלת פרק א, פסוק ט

מַה-שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל-חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:

פסוק י

יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵינוּ:

שני הפסוקים עולים במנין 6920 אחרת 296, הוא האר"ץ. 26 מילים, 92 אותיות. לומר כי האנרגיה (בגימטריה 269) שמקורה מחוץ לכדור הארץ, בבחינת ספירת היסוד, ומתקיימת ביקום ניתנה רק בחלקה הקטן – ארבע אחוז בלבד (273 חסר 269), הוא כל המידע והידע הידוע. ראו גם כי המספר 6920 מורכב מ 26 ו-92 כאשר ידועים לנו 92 יסודות מהטבע. שימו לב כי חוק שימור האנרגיה אומר – דבר אינו הולך לאיבוד רק מחליף צורה ומקום על הארץ.

אין ויש הינם אחד. "לעלמים" – אלו מים עליונים היורדים מטה ממלאים את המים התחתונים. כל הזמן הכל מתחדש ומתישן.

מענין כי הזרע, בגימטריה 277, קיבל את כל אשר נחוץ לו – פלוס (פלס) ארבע.

למעשה המוות והחיים השזורים יחדו הם מדמים 'ביקוע והיתוך'. ביקוע עת מבקשים לפרק ולפצל את האטום, כמעשה לידה ואילו היתוך הינו חיבור בין שני גרעיני אטומים של יסודות שונים הבאים ליצירת יסוד חדש – הרי זיווג איש ואשה.

מכיוון שאנו חיים במעגל סגור הכל נע במחזוריות, מעלה ומטה, ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה. דבר לא הולך לאיבוד. בתנועה הרמונית הכל מתמזג זכר ונקבה, שמים וארץ. מה שעולה מצד אחד יורד מהצד השני. האיזון שורר בכל.

הזמן כידוע מוגבל, כך מצד אחד החיים והמוות שזורים דבר המעניק לנו הגנה מפני הכליה, ואילו הברכה והקללה עומדים על ראש האדם והאדם בוחר בחיים אותם הוא מכיר.

דברים פרק ל

פסוק יט

הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ:

פסוק זה עולה במנין 6107 אחרת 617, הרי איש ואשה. זו שאיפת האדם לקיים את פרו ורבו.

האנרגיה מקורה מספירת היסוד ניתנה ברב טובה בעולם מלכות רב על האדם רק במחצית המלכות, מחצית משך החיים. כלומר, האדם המבקש להשתתף בחיים, כשהוא שואף להיות מאוזן בבחינת הטוב שבו. רוצה לומר, כי הטוב שבאדם מעניק לו הגנה לו ולבני משפחתו. חשבו על החמצן המתמזג עם האדם. השריפה מכלה את המקורות כל העת והטוב מעניק חמצן מעושר (מאושר), זה סוד העשרים המהופך.

כשאדם צעיר תכולת תצרוכת האנרגיה היא כפולה לשימוש. הוא אנרגטי ופעיל ומלא מרץ. כשאדם מתבגר ומזדקן הוא נמצא במחצית האנרגיה שהיתה לו.

קוד התא 441: 

בגוף האדם ישנם תאים כחול אשר על שפת הים, רבים ומורכבים במיוחד. מה שמאפיין את התא באשר הוא זה היכולת שלו להתחבר לתאים שמסביבו וגם להיות עצמאי בעולמו. כל תא יודע את תפקידו ואת מגבלותיו.

קוד התא הוא 441 בבחינת אמ"ת.

אם נחלק את המספר 44-1 נמצא את המילה א-ד"ם. ת"א בגימטריה 401. כאשר המספר ארבע נמצא באמצעו דבר המלמד על סוד המים שנהפכים לדם. 441 הוא שרש "אהיה אשר אהיה".

לאחרונה התגלה על ידי מדענים כי הטלומר אחראי על מקצב התא כמו חלוקתו הטבעית. לעומתו הטלומראז מתקיים בתאי גזע שם הוא מתחלק ללא הרף. כלומר הראשון מתחלק עד שמזדקן ומת והשני מתחלק ללא הרף, כאילו יש לו חיי נצח.

דברים פרק לג

פסוק כא

וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי-שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְהוָֹה עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם-יִשְׂרָאֵל:

"שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֶא רָאשֵׁי" אלו תאי הגזע המתחלקים ללא הרף.

במדבר פרק כא

פסוק יח

בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה:

"במחקק במשענתם" אחרת בם-חקק בם-שענתם זה השעון הטבעי של התא האחראי על התחלקות התא, לשון התחדשות עד הזקנה ומות.

מענין כי 'חקק במשענתם' בגימטריה 1110 בחשבון 913 פלוס 197 מספר אותיות יום אחד.

המדענים גילו כי במחלת הסרטן הופכים התאים הרגילים ומתחלקים ללא הרף.

ידוע כי בדנ"א ישנם ארבעה בסיסי חומצות בשם: תימין, אדנין, ציטוזין וגואנין.

בראשית פרק ב

פסוק י

וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים:

פסוק יא

שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר-שָׁם הַזָּהָב:

פסוק יב

וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם:

פסוק יג

וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ:

פסוק יד

וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת:

משם הם מתחלקים לרנ"א אלו עשרים חומצות אמניות המספקות את הגנים לתאים בסוד "וְדָגָן רֵאשִׁיתָם".

במדבר פרק יח

פסוק יב

כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל-חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר-יִתְּנוּ לַיהוָֹה לְךָ נְתַתִּים: