גורל או מזל: במה אתה בוחר?

גורל או מזל: במי אתה בוחר? 

גורל מיוצג על הנתיב בו אדם הולך משחר חייו, מימים דקדמא. מזל הוא המהלך כמלאך לאדם, כטיפת מזל, כסנגור, כצל. דקות ההבדלים בין גורל ומזל? גורל זה הנתיב לו נקבע מהלכו של האדם משחר חייו, הרבה לפני שנולד. מזל הוא המהלך כמלאך לאדם כצל לו לטוב ולרע משמשו. 

כך נע לו האדם בינות הטיפות אינו יודע במה זכה. חי לו בבועה משל עצמו מאמין בחכמתו, אינו מודע למהלכים שבאים לפניו בדומה לגמדים העושים ימים כלילות להכין את השבת למזונותיו.

אדם מבקש להתאהב.

רוצה אהבה וזו מקדימה אותו בכמה שנים. החומר להתאהב אוזל ונגמר הרבה לפני שמתחילה אהבה. למזלו של האדם הכד המשמש את האבוקה למאור מכיל את הסיגים, אלו הניצוצות, המגלים את עוצמת הקשר ואת תוכנה. יוצא שאדם המתחיל להתאהב מגלה בהמשך שמתקשה הוא לשלוט בהתפרצויות שלו, באלימות המבעבעת ממנו.

אהבה אמורה לשנות את תכונותיו של האדם מקצה לקצה. מחשדן ללבבי, מעצבות לשמחה, מפסימי לאופטימי. ואין רבים היכולים להתמודד עם משבר-אהבה מסוג זה.

כל הנחלים הולכים אל הים:

יבשה ולא יבשה. יבשה הארץ, יען כי הכל מתנקז למקום אחד ויש חיים.

חרבה ולא חרבה. הלכו בחרבה, חפשו חיים בין השיטין. כמו המהלך בין סלעים וצמחיה בלתי עבירה. צריך לפלס לו את דרכו. מחפש שביל נאה, אורות להעלות מיין נוקבין אל יין דכורין.

החכם בני:

בני ישראל קבלו תורה ולא קבלו את השבת כי היו צריכים לקבל. אדם מקבל חיים ומיד שוכח את מקומו ומי הביאו עד הלום. משוכנע במראה עיניו, מאמין בכוחותיו, אינו מודע לאלהיו, אינו מודה בליבו.

לזכות בחיים – זה מתן תורה. לחיות לאור השבת זו גדולה הנמצאת בפנימיות האדם שראה את האילן והוא בתוכו גדל, מבקש את צילו, נהנה משפעו ומפירותיו. מצא אהבה וגם שמחה לא יחליפה בעד שום הון שבעולם.

מלכים א פרק ג, פסוק טז

אָז תָּבאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זנוֹת אֶל-הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמדְנָה לְפָנָיו:

"שתים נשים זנות" האחת עמלה ביושר, אוספת פרוטה לפרוטה לפרנסתה. שניה חיה משאריות של אחרים, מגזל ומגניבה. האחרונה שראתה כי טעמה אינו עמה החליפה בגניבה את בנה באחר היפה יותר (זה שנותר בחיים). 

משלי פרק לא, פסוק ב

מַה-בְּרִי וּמַה-בַּר-בִּטְנִי וּמֶה בַּר-נְדָרָי:

"מַה-בְּרִי" – מיהו בני הנושא אותי הממשיך את דרכי. אליבא, המראה שלי מפריעה לי. ועדין, הוא דומה לי שתי טיפות מים. הלואי ויצליח.

"וּמַה-בַּר-בִּטְנִי" – לילד יש התכונה של הסבא ואולי תכונות משלו ודעתו עצמאית. הלואי שיצליח בדרכו.

"וּמֶה בַּר-נְדָרָי" – הועדתי אותו לגדולה, נתתי לו כל מה שביכולתי, בצעתי את לחמי, חלקתי את יצועי העיקר שיצליח.

הילד הראשון דומה לי, הוא בדמי מדמי.

הילד השני עולמו רחב יותר. בהחלט הוא יכול להסתדר. אבל צריך תמיכה נכונה ודמות אם ואב.

הילד השלישי חיכיתי לו כל החיים ואף אחד לא יקח אותו ממני.

זהו משפט שלמה העוסק בגן האדם, בתכונות המלוות אותו ובעתידו, וביראה שבליבו.

מלכים א פרק ג, פסוק כד

וַיּאמֶר הַמֶּלֶךְ קְחוּ לִי-חָרֶב וַיָּבִיאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:

פסוק כה

וַיּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת-הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת-הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת-הַחֲצִי לְאֶחָת:

"גִּזְרוּ אֶת-הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם", דווקא לשנים רבות, נראה מה יעלה בגורלו, למי יהיה דומה, מה תהיה דרכו, מה יחפש.

האחת מוכנה לתת מה שיש בידה, מאמינה בכח עליון שישמור עליה והשניה כחה בפיה, אינה חוששת מעימות, נוקשה, אינה מודה בטעויותיה. בקש המלך שלמה חרב לחלוק התמורה. הרע אינו יכול לחיות עם המחצית, חלש הוא למצבו. הטוב יכול לחיות עם המחצית ביודעו שיהפוך אותו לשלם שוב. השיבה הראשונה, חרבו-ילד, אחרת רוח-בילד המשיכו לו ואני אראה אותו מרחוק. השיבה השניה, חרבו-ילד, מי שעוסק בגזלה לא תוכל לשמור עליו לאורך ימים. והילד יקום עליה באחד הימים ויטען כנגדה.

פסק שלמה, ילך האור אל האור והחשך ישוב למקומו.

שלמה המלך מאת הפרד ומשל, דין של חסד וחסד בדין, החזיר עטרה ליושנה כמאמר

תהלים פרק לז, פסוק כה

נַעַר הָיִיתִי גַּם-זָקַנְתִּי וְלא-רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ-לָחֶם:

שלמה המלך הרי עסק בצירופים כבצלאל בן חור בבניתו את בית המקדש ובית הויה.

מלכים א פרק ה, פסוק י

וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלמה מֵחָכְמַת כָּל-בְּנֵי-קֶדֶם וּמִכּל חָכְמַת מִצְרָיִם: 

פסוק יא

וַיֶּחְכַּם מִכָּל-הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי-שְׁמוֹ בְכָל-הַגּוֹיִם סָבִיב:

פסוק יב

וַיְדַבֵּר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף:

פסוק יג

וַיְדַבֵּר עַל-הָעֵצִים מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף וְעַל-הָרֶמֶשׁ וְעַל-הַדָּגִים:

גורל או מזל: מה הכוכבים אומרים? 

אדם מתעל את דרכו מי בשרש ומי בגזע בדרכו להלך על צמרות העצים, בין לבין נדרש הוא לבחור את הענף עליו הוא ישב, הנקרא – מזל.

אדם פועל כל היום להשיג משהו מארבע אחוזים שצבר על מנת לקבל תמורה מלאה לכספו. יש מי שפועל עבור מזלו ויש מי שפועל עבור גורלו. יהיה מי שיאמר, איני מאמין במזל, יהיה מי שיאמר, אני מאמין בעבודה קשה. לכל עת וחפץ תחת השמים. והעיקר שיהיה מי שיחפוץ בו, באדם. אז אמר חפץ חיים.

יש מי שעמלו יוצא לו לברכה ויש מי שעמלו נרקב ומשחיר.

כשאדם מצליח רבים שותפים לו ואף הסיבות להצלחתו רבות ומגוונות. ומי שנכשל אינו מצליח למצוא הסבר אחד מניח את הדעת.

אדם מתעל את דרכו מי בשרש ומי בגזע בדרכו להלך על צמרות העצים, בין לבין נדרש הוא לבחור את הענף עליו הוא ישב המייצג את המזל. הכל מזל, יאמר בעל המזל ויניח לכל עמלו להשמט מטה. כל עוד משחק המזל לאדם הוא כשחקן ממשיך בבטחון של מנצחים. כשנגמר המזל מחפש את הגורל שאבד לו ביום מהימים.

איך שמזל מתהפך לו. להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. לנשום אוויר פסגות או לרדת לתעלות ולריחות וגם לצחנות. ממקום של מרחבים למקום שהוא צר-מים. הרצון לשלוט בחיים ולא שישלטו בך. שבריר של שניה, ענין של רגע, דקה גורלית, שעה לא קלה כי אנו נעים במרחבי הזמן ולפעמים נשארים תקועים שם.

כמה מזל יש לאדם – רק שלא יגמר. אומרים שהמזל הולך עם הטובים. ושוכחים, כמה הם משקיעים על מנת לבטל את המזל. כי המזל מאיר פנים. ועוד אומרים, מזל של מתחילים.

אבד, מזל – אולי מישהו ראה אותו? סימני זיהוי: יש לו כוכב והוא מאיר ונכבה. מגשים חלומות – חלומות טובים. יש לו חיוך של מנצחים. כל היודע על מקום הימצאו… ניתן להתקשר בכל שעות היום. אפשר להשאיר הודעה, צ'ק וגם מזומן.

כשהמזל מתעורר לחיים: 

לרכב על הסוס או על הגל וזה מרים אותך, מניע אותך וזה לא חלום. במציאות אתה נדרש לרכב עליו.

לרכב על הסוס או על הגל זה חלום של כל אחד. יום אחד כשאתה לא מוכן למרות שכל החיים שלך התכוננת, זה קורה. הפתעה, נס, פלא. כמו סוס הדבר נכנס לך מתחת לרגלים, גל עצום מרים אותך כמו היית נוצה ואתה מרגיש כי החיים נותנים לך לטעום טעם של עוד. זה חורג מעבר לאמות המידה שלך, שכן אתה התרגלת לקושי, מה זה קושי. שום דבר לא הולך. ופתאום – הפתעה. החלום מתגשם. אולי הוא מתגשם רק לכמה רגעים, אולי הוא נמשך כמה דקות, אולי הוא התחלה של משהו. אבל זה סימן. הענין הוא שאם אתה מבין אותו זה סימן שגדלת והתפתחת. מלא הוקרה והכרה בנס אתה משפיל את מבטך מסרב לתת לו להרגע, לשקוע. הענין הוא שאתה צריך להיות מודע לכך שהגל האדיר הזה, הסוס האצילי הוא חיה עם עוצמות שאי אפשר לתאר. וכדאי שתלמד לרכב עליו. שכן אם לא תשלוט בו הוא יעיף אותך בהזדמנות הראשונה. החכמה היא אם כן לדעת לשלוט במזל, במסע המופלא. שיהיה בהצלחה.

פור הוא הגורל:

פור הוא הגורל וגורל הוא מזל.

ישעיה פרק לד, פסוק טז

דִּרְשׁוּ מֵעַל-סֵפֶר יְהוָה וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לא נֶעְדָּרָה אִשָּׁה רְעוּתָהּ לא פָקָדוּ כִּי-פִי הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן:

פסוק יז

וְהוּא-הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם בַּקָּו עַד-עוֹלָם יִירָשׁוּהָ

לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ-בָהּ:

מעשה גורל מתחיל בפה האדם. יש שמקצועו של האדם יהלל פיו ויש שפיו חתום עמו וסגור. יש הפותח את פיו לרע, ויש המוציא סתם דיבה.

פיו של אדם הינו כליו כמו תכונותיו. אומרים סייג לחכמה שתיקה. ויש שתיקת הכבשים הפועים מ..מ…מ.

מוציא אדם מפיו ככל העולה על לשונו ולעיתים מוסיף וגורע כנאמר כל המוסיף גורע.

מוציא אדם הבל פה ודבק ביושרו, במחשבותיו וגם בשקריו. ענין של אמונה.

כל מילה ואות היוצאת מפיו של האדם וכמו נעלמה ולא שבה יכולה להיות גם מילתו האחרונה של האדם.

פ"ה על משקל מקו"ם.

יהושע פרק יח

פסוק ו

וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת-הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פּה לִפְנֵי יְהוָה אֱלהֵינוּ:

פסוק ח

וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הַהלְכִים לִכְתּב אֶת-הָאָרֶץ לֵאמר לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ וְשׁוּבוּ אֵלַי וּפה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי יְהוָה בְּשִׁלה:

"וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פּה" אל מול "וּפה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל".

"וְהוּא-הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל" עולה במנין "וְשָׁם נִסָּהוּ" שיש בזה ניסוי וטעיה (וגם תהיה). חשבו 'עקדת יצחק'. מעשה יונה שנפל עליו הגורל ליפול למים הסוערים ובלבד שהספינה תתיצב.

ויש את האורים ותומים – הינצחו בקרב אם לאו. 

ויש את אחשורוש שמכרו במשתה את היהודים להשמידם. ובעת ההיא נפל הפור הוא הגורל ובקשו לשנותו.

ויש את אנשי נינוה שבקשו רחמים על עירם לבל תושמד.

בל נשכח את בלעם שבכח עיניו (גורל הולך גם אחרי העין) רצה לקלל ויצא מברך בפיו.

במדבר פרק כב

פסוק יב

וַיּאמֶראֱלהִיםאֶלבִּלְעָם לא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לא תָאר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא:

"לא תָאר אֶת הָעָם" כי הולך לפניו י'-פ"ה תא"ר המגינים עליו. אלו יוד(יד החזקה) פה לאלהים ועין תא"ר משום שישראל מעל המזל.

חטאי אדם נרשמים כל העת כמו ססמוגרף המודד איתותי לב. נרשמים גם מעשי גבורה וגילוי לב. ולא נפקד דורות של אדם המסנגרים עליו או הבאים עליו.

נמצא שאדם אינו יכול לברוח מגורלו

תהלים פרק כב

פסוק יח

אֲסַפֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ-בִי:

פסוק יט

יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל-לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל:

החזרת חוב גורל כנאמר "וְאִישׁ לא יוֹנֶה חֲבלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב".

יחזקאל פרק יח

פסוק ז

וְאִישׁלאיוֹנֶהחֲבלָתוֹחוֹב יָשִׁיב גְּזֵלָה לא יִגְזל לַחְמוֹ לְרָעֵב

יִתֵּן וְעֵירם יְכַסֶּה-בָּגֶד:

יונה פרק א

פסוק ז

וַיּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפּל הַגּוֹרָל עַל-יוֹנָה:

פסוק ח

וַיּאמְרוּ אֵלָיו הַגִּידָה-נָּא לָנוּ בַּאֲשֶׁר לְמִי-הָרָעָה הַזּאת לָנוּ מַה-מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי-מִזֶּה עַם אָתָּה:

פסוק ט

וַיּאמֶר אֲלֵיהֶם עִבְרִי אָנכִי וְאֶת-יְהוָה אֱלהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא אֲשֶׁר-עָשָה אֶת-הַיָּם וְאֶת-הַיַּבָּשָׁה:

פסוק י

וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה וַיּאמְרוּ אֵלָיו מַה-זּאת עָשִיתָ כִּי-יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי-מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא ברֵחַ כִּי הִגִּיד לָהֶם:

ויש חוב לאלהים כנאמר "כִּי-מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא ברֵחַ כִּי הִגִּיד לָהֶם".

במדבר פרק כו, פסוק נה 

אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבתָם יִנְחָלוּ:

מענין להבין את משמעות המשפט "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ" שיש ממנו בתוכו את החלוקה.

"אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ" בגימטריה 1107, אחרת א'-מגן דוד המתחלק מאליו לשבעה חלקים, כימי שבעת הימים, ואף מתחלק לי"ב נקודות איזון המתאזנות בשם הוי"ה.

יהושע פרק יח

פסוק ו

וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת-הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל

פּה לִפְנֵי יְהוָה אֱלהֵינוּ:

שימו לב:

מגן דוד מורכב מ- 12 נקודות על 6 הישרים. מובן שבמרכז יושבת הנקודה השביעית המולידה את ה13. נקודה שביעית היא היום השביעי, יום השבת. ממנה הכל מתחלק ל י"ב השבטים שקבלו את י"ג המידות של התיקונים. אם נכניס מספרים מ- 1 עד 12 נקבל בכל נקודת הצטלבות קו ישר בעל 4 נקודות המתאזן ל26, הוא הוי"ה. גורל הולך אחרי הפ"ה וגם אחרי העין וגם אחרי היד. וביחד יע"ף גורל. עוד, אם גורלו של אדם שפר עליו הרי שנוספה לו האות י'. ונהיה י'-פ"ה. על כך נאמר "יפה תאר ויפה מראה". וכל אשר יעשה יצליח.

בראשית פרק לט, פסוק ו

וַיַּעֲזב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תאַר וִיפֵה מַרְאֶה: