בר מצווה: הכח לבחור
בר-מצוה של כל נער העולה לתורה מסמל את עקדת יצחק הנקרא "איל אחר". אברהם עקד את יצחק לחזק את היחידה אליו ובכך הקריב את איל אחר הוא חיה.
ניתן למצוא את מעשה עקדת יצחק בהקשרו לשואה. רק אחרי 6 מיליון יהודים זכה אברהם לקבל איל אחר, הוא איל בקדושה, זה מדינת ישראל. (הענין דומה לעשרת הרוגי מלכות שעד שלא הקריבו את עצמם על קידוש השם לא עלה המן למלכות להוריד הטל על הארץ).
תהלים פרק עד
פסוק ד
שָׁאֲגוּ צרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָמוּ אוֹתתָם אתוֹת:
פסוק ה
יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסְבָךְ-עֵץ קַרְדֻּמּוֹת:
פסוק זה ערכו 1332 (אחרת 13-32 היינו 'לב-אחד') כערך
שמות פרק לג
פסוק כב
וְהָיָה בַּעֲבר כְּבדִי וְשַמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַכּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי:
"וְשַכּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי" הכל ענין המעבר של בני ישראל את הגבולות לארץ ישראל.
תחילה "שָׁאֲגוּ צרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ", אלו ימ"ח שמם היטלר על מועל-יד, שכן הקרבן חומק מציפורניהם עשה לו בית בישראל. והסבך ששימש את מתקן מכונות המות הנאציות – הקרומטוריום-תאי הגזים, הוא "יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסְבָךְ" עד מלאה מכסתו ואז,
בראשית פרק כב' פסוק יג
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעלָה תַּחַת בְּנוֹ:
"וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו" אלו 'שארית ופליטה' שעלו לארץ ישראל כמאמר "וַיַּעֲלֵהוּ לְעלָה תַּחַת בְּנוֹ".
על כן,
בראשית פרק כב
פסוק יב
וַיּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׁ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלהִים אַתָּה וְלא חָשַכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי:
"אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׁ לוֹ מְאוּמָה" קראו זאת כך 'שלום אומה ישראל ה' באייר תש"ח עולה במנין בית המקדש במילוי אלפין.
בראשית פרק כב, פסוק י
וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחט אֶת בְּנוֹ:
"הַמַּאֲכֶלֶת" היא מלאכי משחית הקוצרים בשדה. ויצחק שירה בשפתו מעלה להם מנחה ורחמים עד שתפילתו נשמעה. ובשדה לו חק"ל תפוחין קדישין בערך "אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו".
למעשה יצחק נקרא על שום רחום וחנון, כמעשה העקדה. עד אברהם הכל בתהו ללא זיווג, אין אחדות ויחוד. מרגע הפיצם בכל הארץ פנה לבהו קרב לבבות וזיווגים מאת גדלות מוחין, האיר מלכות שמים להמציא מלכות שדי. אברהם החזיר את היחוד והאחד באלהים,
ישעיה פרק נא
פסוק א
שִׁמְעוּ אֵלַי רדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל-צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל-מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם:
פסוק ב
הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-שָרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ:
ויצר תולדות על ידי שבעת הפתחים על שום בני חת שהחזיקו בשערי הצדיקים (היא האות ח' כשער), כשהכל קורה ביום השלישי.
מערת המכפלה היא "צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל-מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם".
"וְאֶל-שָרָה תְּחוֹלֶלְכֶם" אחרת 'גנרטור' (מחולל), במשמעות גן (דור בני ישראל שזכו לקבל התורה)-עלה-להר (טור בארמית) לקבל התורה ולא פסקה זוהמתם עד מרגע שקבלו התורה. כידוע "נקבה תסובב גבר" היא שרה יסכה הסוכה בשכינתה על הזוהמה מפני חוה-נחש.
בראשית פרק לא, פסוק נג
אֱלהֵי אַבְרָהָם וֵאלהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק:
"וַיִּשָּׁבַע יַעֲקב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק" עולה במנין 'בן זכר ברית' בזכות הברית העולה לתורה עם הגיעו לי"ג שנים.
זכה לעלות לתורה, 'בר מצוה יצחק' מתקבל נפש במילוי.
1. בראשית פרק כב פסוק ג' פסוק ג
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלהִים:
"וַיְבַקַּע עֲצֵי עלָה" עולה במנין 'עולה קרבן' (כנאמר קרב הבן אלי). 'שה תמים' בגימטריה 'גיל (בגיל י"ג) עולה לתורה', הוא יצחק שנעקד על ידי אברהם. 'קרב הבן אלי' בגימטריה 400, בגיל 13, יחדו 413 מתקבל 'י"ג שנים'.
400 אלו הכיסופים של אברהם בהם קנה את מערת המכפלה (400 שקל כסף), הוא 'אברהם יסוד חסד', ובעקדתו את יצחק בנו יחידו מעלה עליו את י"ג השנים למידותיו (י"ג עיקרים) לעולה.
'י"ג עיקרים עם יצחק' מתקבל 'חלב תורה' הוא יסוד הנער העולה לתורה המתחיל לאחוז במצוות.
תהלים פרק פא, פסוק יז
וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְבִּיעֶךָּ:
"וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה" את יצחק' מתקבל 'לבן בן נחור', הוא הלובן משל ה'מנסרה' העולה במנין 'אור גנוז לבן' המאיר בספקטרום צר (מצרים, אחרת צר-מים) על בני ישראל, על הנער העקוד לבר מצוה.
בראשית פרק כב, פסוק ב
וַיּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אמַר אֵלֶיךָ:
'בנך יחידך יצחק' עולה במנין 'דם מים חלב אם לבן יהודי' להורות את "פחד יצחק" להאציל את דין החסד ולמתקו.
בראשית פרק כב, פסוק יג
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעלָה תַּחַת בְּנוֹ:
"וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְבִּיעֶךָּ" עולה במנין "וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו", להבנת הענין, "איל אחר" הוא "איל מלאים" הממלא מקום כנאמר
שמות פרק כט, פסוק כב
וְלָקַחְתָּ מִן הָאַיִל הַחֵלֶב וְהָאַלְיָה וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת יתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָית וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין כִּי אֵיל מִלֻּאִים הוּא:
פסוק לא
וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח וּבִשַּׁלְתָּ אֶת בְּשָרוֹ בְּמָקם קָדשׁ:
כי הרי "בְּמָקם קָדשׁ" הוא 'ירושלם' על הר המריה.
לוחות הזמנים בחיי אדם: עד ברית המילה התינוק נמצא בחסות אברהם. עם כניסתו של התינוק בבריתו של אברהם אבינו נמצא בחסות של יצחק. עולה לתורה, בר מצוה, הוא בחסות יצחק. עבר את גיל י"ג שנים עלה לחסות בצלו של יעקב. המדרגה הראשונה שהאדם עולה אליה היא ברית המילה הנערכת ביום השמיני, בבחינת אש-ברית. המדרגה השניה שהאדם מתבקש לעלות היא בר המצוה בן יג שנים, בבחינת בר-אשית. עקדה לשון קשירה, הרי אברהם לא ישב במקומו עד שקשר אליו את בנו בגין 'עולם בחסד יבנה', אחרת העלם בחסד בני, ככתוב "אלהים יבקש את נרדף", שכן הנער הופך לאיש – זה אחריות על הקשר, דור המשך. עוד נמצא את אברהם עוקד את בנו בגיל 37, זו יחידה קושרת את החיה אליה (האיל).
אתר ללימוד נער העולה לתורה – אתר מעולה
ניתן להזמין:
ציצית עם גדילים מפוארים עבודת יד
תפילין מפוארות וכשרות מקשה אחת
מזוזות כשרות ומהודרות