אנרגיה ומחשבה

אנרגיה ומחשבה בצדה

כל אחד מאיתנו הוא יהלום גולמי שרק מחכה לפרוץ החוצה, כל אחד מאיתנו הוא מיוחד במינו השואף להראות את האור שלו למרחקים.

מרגע שבאנו לעולם, מנקודת אל חזור של "ויפח באפיו רוח חיים", קבלנו אנרגיה. זו לא סתם אנרגיה, זו אנרגיה עצורה האוחזת בנו ואנו בה לכל החיים. אנרגיה זו מסייעת לנו לחיות, לאכול, לצמוח. היא בעצם קובעת לנו מה יהיה גובהינו, מה יהיה משקלנו, ואפילו מה יהיה צבע שערנו. אנו רק מניעים את האנרגיה, שהיא כבר בתוכינו, משתדלים לתעל אותה כמה שיותר טוב לטובתינו.

האנרגיה קשורה גם לאדמה, לסביבה, לאנשים שאנו באים עמם במגע. כך אם הסביבה שלנו מעודדת אותנו הרי האנרגיה הזו יכולה להמציא אותנו מחדש, יכולה לספק לנו דלק וחמצן גם בשעה של עייפות או לחץ. וההיפך, האנרגיה של הסובב אותנו יכולה להביא אותנו לשיתוק. לכל מצב מסוג אנרגיה זו ישנם מרכיבים כגון קול או תנועה, ליטוף או מגע, ריח או מלבוש שיכולים לשבש לנו את המחשבה, ההרגשה או הדעה. לפעמים אפילו אולי נצא מדעתינו.

אנרגיה היא פנימית וגם חיצונית, יכולה לבוא מכמה גורמים כמו חולשה או בטחון, אמונה או הארה. ויותר מזה, אדם מאמין, בדיעבד, שהוא זה שהביא אותה, את האנרגיה שנקרא לה מזל, לידי מימוש. שהוא שולט בה, שהוא קורא המפה הכי נכון שאפשר. מכיון שאנרגיה אינה מתכלית אלא רק מחליפה צורה או מקום הרי אנו יכולים להשתמש בה בצורה נבונה ואז היא תסייע לנו בהמשך. כל מה שקורה סביבנו הוא פועל יוצא של אנרגיה בעוצמה מסויימת. בדומה לגלי הים אנו יכולים ליפול או לעמוד, לנוע מהר או לאט, לתכנן את העתיד או להקלע למערבולת. המחשבות שלנו משדרות אנרגיה כל העת. מחשבה שלילית יכולה להשפיע על הביצוע שלנו, מנגד מחשבה חיובית לא בהכרח תגרום לנו לזכות בפרס הראשון. צריך יותר מכך.

אנרגיה כימית יכולה לההפך לאנרגית אור – ראו סוללה. אנרגיה כימית על ידי מזון שהכנסנו לגופינו הופכת לאנרגית תנועה. 

מכאן, הכנסת מזון שאינו בריא משפיע על הגוף, משפיע על החיות שלנו, על האנרגיה שבתוכינו.

שליטה על הגוף ברמת היצר, תיעול מערכות הנשימה, והכוונת המודעות משפרים את הברכה והאור שמסביבנו.

בן זוג מגן ואוהב עוזר לנו לתעל המחשבות שלנו, עוזר לנו לשמור על השפיות שלנו, מחייה את האהבה שבתוכינו – מחדש אנרגית אהבה ואור. לראות את הילדים גדלים כשתילי זיתים על שולחננו – מחדש אנרגית עלומים. למידה ורכישה של כלים משל תורה, קבלה אשר מאירים את עיננו יכולה לסייע רבות בשמירת האיזון הנפשי שלנו. הצלחה מעודדת אותנו לפתח את היכולות שלנו לגבולות חדשים. הצלחה שמקורה בחסר משמשת כקטליזטור לצמיחה – זו אנרגית הצמיחה והגדילה שלנו. מכיון שאנו חיים במערכות חיים סגורות עלינו לזכור כי קשיים ומחנק יכולים להשפיע מידית על הצמיחה הפיזית והרגשית שלנו.

התפקיד שלנו זה לנוע כל העת. לא לוותר למכשולים, לחשוב שיש מי שיכול לעזור לנו, מישהו שיכול לכוון אותנו, להורות לנו את הדרך הנכונה, ובדרך יפקח לנו את עינינו כי ההיינו הרבה זמן בחושך. חפצים מסויימים יכולים לעכב התפתחות – כגון מסכות מעץ, חמסות, אותיות שנמחקות, ברכות שאבד עליהם הכלח, מראות שבורות, צמחים שנבלו מזמן, תמונות עקומות (יש שקוראים לזה פאנג שואי). מעברי אנרגיה חסומים כגון מיטה שלא במקומה, תמונות שלא לפי הסדר ועוד. הכל בראש. אפשר לשנות.

חובה לפנות מקום:

אתה מפנה מקום לכסא שעליו אתה מבקש לשבת. אתה מפנה מקום בקיר לתמונה שאותה אתה מבקש לתלות. אתה מפנה מקום לבת הזוג שלך שכל כך אתה רוצה. אתה מפנה מקום כי אתה חייב לפנות מקום. אבל בחיים כמו בחיים אדם אינו מרגיש שהמקום עליו הוא דורך כבר תפוס. "של נעליך מעל רגליך" כי צריך לפנות מקום. אם יש לך קושי לפנות מקום זה משום שקשה לך לזרוק את חפציך הישנים. מבלי להרגיש יש לך כבר ערימה והיא כל כך גבוהה ומסורבלת שמרוב עצים לא רואים את היער.

ואני אומר, יש לפנות מקום לטוב – כי הוא עומד להגיע בכל רגע. הענין עם הטוב, שהוא מגיע במשאית גדולה ומגושמת. הוא תופס מקום, וצריך לפנות לו מקום בחניה. אז האם פינית לו מקום?

מתי אדם מפנה מקום?

כשהוא מתבשר על מחלתו. אז הוא מפנה מקום? לא בדיוק. הוא ממשיך במרץ אחר העיסוקים הישנים ומשאיר מרווח צר וקטן לרצון שלו להבריא ולהחלים. "אין לי זמן", יאמר. הבעיה שפינוי מקום מסוג זה יוצר דרמה למחלתו, אותה נכנה בשם חבר הרע. החבר הרע זוכה לקבל תשומת לב מהאיש, כך הטוב והרע מתערבבים להם. רק תשומת לב לחבר הטוב תוך מירכוז האנרגיה עליו תביא להחלמה מלאה.

ואני אומר, למה לפנות מקום לרע! תפנה מקום לטוב כשלא מאוחר. אומנם נדרשת השקעה לא קטנה – אולי שנה ויותר, אבל היא משתלמת.