המוגלובין: ברזל אדמה

המוגלובין: ברזל אדמה

מזבח עם ברזל בגימטריה עולה במנין צו"ר. המוגלובין הוא חלבון המצוי בתאי הדם האדומים. ותפקידו העיקרי הוא נשיאת חמצן אל תאי הגוף. מטרתו להעביר חמצן שנשאף לריאות באמצעות זרם הדם אל כל תאי הגוף. מה שנראה כברזל הבא מבחוץ פנימה. הברזל חסר ערך ללא החמצן, והוא בעל ערך כשהוא נושא את החמצן.

מדוע מתבקש האדם לעשות מזבח אדמה?

שמות פרק כ, פסוק כא

מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה-לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת-עֹלֹתֶיךָ וְאֶת-שְׁלָמֶיךָ אֶת-צֹאנְךָ וְאֶת-בְּקָרֶךָ בְּכָל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת-שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:

המזבח הוא הקשר האמצעי בין האדם לאלהים.

קיים עוד אמצעי נוסף בין האדם לעצמו והוא הברזל.

מזבח אדמה משמש להעלאת קרבן ללא האות ו'. מי שמוצא עצמו מקריב קורבן עם האות ו', הוא למעשה כופה את עצמו על האלהים – מין סוג של קורבן לאלהים אחרים. צריך להבין, לאדם יש ציפיות וצרכים והוא מהלך כטיפות ביניהם. יותר מכך, כאשר קיים פער בין מה שהוא, בין הציפיות לצרכים הוא מחפש להאשים מישהו או משהו. לפיכך כשהאדם מבקש את עזרת האלהים בתפילה הוא מאבד את שפיותו ביחסו אל עצמו, זו התנהגותו כלפי הסובב. יכול להיות שהוא יחמיר עם הסובב, לומר, יכפה עליהם לעשות דברים שאין הם מסוגלים לקיים. אולי דווקא יחמיר עם עצמו וחלילה יעמיד את עצמיותו בסכנה גדולה בריאותית או נפשית. אולי הוא מעניש את עצמו, חלילה מאבד את עצמו לדעת. בעולם שלנו, עולם חומרי, המירוץ למיליון דולר עולה יקר בריאותית. עם כל הכבוד לקידמה הקידמה גם צריכה להתמודד עם ניתוחים שהאדם יכול היה להמנע מהם.

הברזל משקף את הקידמה.

תתארו לכם, אדם מתפלל בבית הכנסת ומבקש רחמי שמים ובה בעת באמצע התפילה הוא מקבל צלצול מהפלאפון שלו. אז הוא מפסיק את התפילה בכדי לענות, ואחר חוזר בכדי להמשיך את התפילה.

מבקש האלהים להמנע מהנפת ברזל על המזבח. התפילה צריכה להיות זכה וטהורה, כולה מקודשת לאלהים, ללא אמצעי עזר. המקום כמו האדם נדרש להיות בדרגת תם. לבקש שינחו אותו אל המטרה.

מבחינת האלהים הקידמה היא רק צורך האדם ולא העיקר. אם ידע האדם לתעל את דרכו בינותיה יצליח להתחבר אל האני הגבוה שבו.

פסוק כב

וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ:

כי ברזל מקצר ימי אדם ומזבח אדמה מאריך חיים. מזבח נקרא גם שולחן. האדם שנולד מעפר ושב אל העפר למעשה מורכב מארבע יסודות משולבים, עת שלשה מהם: אש רוח מים עושים כל שביכולתם להעניק מטובם לעפר, זה מקום האדם.

הברזל המייצג את עוונות האדם, את חטאיו, את החלק הרע והנוקשה שבו. כך אדם מעמיד את עצמו במבחן או בסכנה כשהוא קושר תכונות כמו עולמות מדורות קדומים לו במעגל היסטורי שלו.

אדם אינו יודע מה מהלך אחריו ומה מהלך לפניו. אין הוא שופט נכונה בשום צורה שהיא את מידותיו או עצמיותו בשום שלב או יחס. מכאן, מערכות החיים שהוא לא אחראי להם במידה רבה יכולים לשנות את להשתנות, להקל ולהתחשב או להחמיר עמו והאדם מתבקש להזדכך מולם. אין האדם מכיר את הצדק האלהי ואין לו הכלים להתמודד עמם. חלק ניכר מעולמותיו נעוץ בחיבור של הגנים שלו עם התורשה והמורשת – מה שאנו מבינים כשילוב בין העבר להווה ולעתיד לבוא.

'גן הברזל', זה גן הקידמה אינו יכול לבוא בחשבון.

חשבו על מי שהמציא את פצצת האטום. כל חייו חשב שהוא פועל למען האנושות, למען השכל הטוב ובעצם גילה שהפצצה מחקה עולמות שלמים, תרבויות של בני אדם על דורותיה.

המזבח מייצג את האדם עצמו – נקי ותם, זה המוכן להתמודד עם החיים אשר מובילים אותו אל תוכנו האמיתי.

פסוק כג

וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל-מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו:

"וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל-מִזְבְּחִי" כנגד "וְנִחַמְתִּי עַל-עָפָר וָאֵפֶר". בל יאמר אדם, הקרבתי את בני למענך. כזכור לכל, אברהם התבקש להקריב את בנו.

"וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל-מִזְבְּחִי" אומר שאין לקנות בכסף או בחכמה דבר אשר יקדם את האדם לעמוד מול האלהים בצורה טובה יותר. מותר לקבל עזרה, מותר לקבל הכוונה, אבל מה שיש לאדם אין לו תחליף.

אש נפגש עם עפר מתקבל זהב. צפון עושה זהב, שמצד חוזק האש דגבורה נעשה זהב ככתוב "מצפון זהב יאתה" בסוד "ועפרת זהב לו".

מים נפגש עם עפר מתקבל כסף. מים הם חסד ונמשך לדרום. רוח נפגש עם מים ואש מתקבל נחשת קלל. רוח נמשך לתפארת פונה למזרח. עפר עם עצמו מתקבל ברזל ככתוב "ברזל בברזל יחדו". עפר נמשך למלכות והולך אחר מערב.

דברים פרק ט

פסוק כ

וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף יְהוָֹה מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם-בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא:

שרש "התאנף" נמצא גם במילה תני"ף וגם תחני"ף.

פסוק כא

וְאֶת-חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר-עֲשִׂיתֶם אֶת-הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר-דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת-עֲפָרוֹ אֶל-הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן-הָהָר:

 

תהלים פרק סח

פסוק י

גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ:

מבקש האדם מאלהים שירבה לו הברכה, משל התרומה. לכן מתבקש האדם לקיים מעשר, תרומה וצדקה לאחרים.

 

איוב פרק כח

פסוק ב

בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה:

ראשית הברזל הביא עמו מאזן של אימה – כוחות ורוחות מלחמה מי יצטייד טוב יותר. ברזל כמגן חי.

פסוק ג

קֵץ שָׁם לַחשֶׁךְ וּלְכָל-תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת:

"קץ שם לחשך" מזכיר את מכת חשך.

ישעיה פרק מח

פסוק ד

מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה:

על אדם קשה אומרים שהוא נחוש בדעתו.

פסוק ה

וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ פֶּן-תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם:

מעשה עגל הזהב.

מלכים א פרק ו

פסוק ז

וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל-כְּלִי בַרְזֶל לֹא-נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ:

יהושע פרק ח

פסוק לא

כַּאֲשֶׁר צִוָּה- מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהֹוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים:

פסוק לב

וַיִּכְתָּב-שָׁם עַל-הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

דברים פרק כז

פסוק ד

וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד:

פסוק ה

וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל:

"מעפר באת ואל עפר תשוב" בבחינת מלחמה ושלום.

דברים פרק ד

פסוק טו

וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל-תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָֹה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:

פסוק טז

פֶּן-תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה:

פסוק יט

וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם:

פסוק כ

וְאֶתְכֶם לָקַח יְהֹוָה וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה:

יד ברזל היא היד החזקה בבחינת משטר ברזל, דיקטטורה. מסך הברזל.

מעשה המזבח והקשרו לברזל.

מזבח עם ברזל בגימטריה עולה במנין צו"ר.

איוב פרק יט

פסוק כד

בְּעֵט-בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן:

האדם נולד תם ועמו ספר בו כתיבת עוונותיו. יכול הוא לגבור על עוונותיו אולי לתקן חלק מהם. ועוד לא נולד אדם אשר ידע ימיו כקדם. לפיכך מצווה שלא לקשר עצמו עם ברזל כי אם הברזל מקשר מאליו את עצמו אליו.

ראו המוגלובין.

המוגלובין הוא חלבון המצוי בתאי הדם האדומים. ותפקידו העיקרי הוא נשיאת חמצן אל תאי הגוף. המוגלובין נובע משני מבנים כימים: קבוצת הם (אחרת מ"ה), שהיא מולקולה לא חלבונית המכילה אטום ברזל. וגלובין, חלבון שבתוכו משובץ ההם. המטרה אם כן להעביר חמצן שנשאף לריאות באמצעות זרם הדם אל כל תאי הגוף. מה שנראה כברזל הבא מבחוץ פנימה. הברזל חסר ערך ללא החמצן, והוא בעל ערך כשהוא נושא את החמצן. המוגלובין נוצר במח העצמות בתאים שהופכים לתאי דם אדומים.

על משקל אחר, הברזל הינו האדם ללא לשון. בכח הלשון, מהיותו אדם מדבר בעל תבונה אלהית לוקח לא פעם את האחריות למעשיו כאילו הוא עצמו האלהים.

מרגע שנפל או נפלט האדם מגן עדן נפל ועמו האות ח'. ח' – במובן חט"א וגם ח"ת לפי שאר רוח ומעלותיו. נמצא עם כן כי האות ח' נושאת בתוכה את המילה ברזל. זה קשר המלמד על מהות האדם לעצמו ולסובב אותו ביחס של "לא תרצח" בסוד "ולא תחניפו את הארץ", כשמצידו השני הינו שמירה על ערכיות החיים.

במדבר פרק לה

פסוק לג

וְלֹא-תַחֲנִיפוּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת-הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא- יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ-בָּהּ כִּי-אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ:

לסיכום:

נמצא כי הברזל מופרד מעל האדם למען תקומתו. ברז"ל אחרת ל"ב-ר"ז בבחינת סוד הלב. הברזל המייצג את הקידמה יכול להקל על האדם ויכול גם מוטט אותו. ברזל מקצר ימי אדם אל מול המזבח המאריך ימיו – שמירה על חוקי יסוד כבוד האדם והסובב כולל הטבע. ברזל ועמו ההקשר הישיר אל המילה 'מלחמה'. הוא חם וגס וקשה. מוכן להתרכך רק במעלות גבוהות אז הוא גמיש להפליא. אחד ממאפייני חוסר בברזל (רמת המוגלובין נמוכה) מלמד על אנמיה.