אודות אהרון לב הארי

לפני כ-60 שנה גילו את דנ"א של גוף האדם. הדנ"א מצוי בתא. כל כך קטן ונסתר ולא נתפס. שכן הוא אוצר בתוכו את כל מפעל החיים של האדם הכולל: גובה, צבע עינים, בריאות ואפילו מי תהיה בת הזוג שלך ואיך יראו ילדיך. הכל צפון ומקודד בחלקיק דנ"א האלוהי. אז אם הדנ"א כל כך מתוחכם בגוף האדם למה שהוא לא יהיה מוצפן גם במקרא. מסתבר שאוסף של אותיות בתלת מימד (מותנה בפרק ובמספר האותיות בשורה) מקבל משמעות חדשה לכל שאלה, ולכל אירוע בכל רגע נתון. לזמן (עבר הווה עתיד) יש משמעות רק על תפיסת העולם שלנו. כי הכל צפוי והרשות נתונה.

צופן התנ"ך לא דרש שום ידע מוקדם ושום חכמה שבדיעבד. למעשה הסיכוי שאדם ימצא משהו בצופן התנ"ך הוא נמוך ביותר. רק לידע כללי ניתן לחפש עד שמונה אותיות. צופן התנ"ך שחשיבותו אינה מוטלת בספק מיועד לדרגת רנ"א (כידוע הדנ"א מחלק הוראות לרנ"א, בדומה לממשלה המחלקת הוראות לצבא כיצד לפעול).

להבדיל, דנ"א של המקרא (מספר האותיות בו אינו מוגבל כלל) כן דורש ידע וחכמה. היכולת לאתר את המשפט הנכון, היכולת לדעת לחפש והיכן ומה לחפש. הדבר דורש לימודים, התבוננות, הרחבת החשיבה מחוץ לקופסא. מטבע הדברים הדבר מאפשר לתלמיד להתפרנס מהתחום.

מחשבים פרטי האדם או הנושא. לדוגמא, מחשבים שם פרטי ומשפחה פלוס תאריך לידה ושנה נוכחית פלוס תאריך האירוע פלוס נושא האירוע.

אז מתקבל מספר כלשהו. נאמר 2182. ניגשים לאלפון דנא של המקרא ומתאימים פסוק לסיפור המדובר. אם נמצא הפסוק המתאים ניגשים לפרק (כל השלב הזה נקרא חיפוש לרוחב).

לאחר שהפרק נמצא מתאים הולכים לפרק שלפניו ולפרק שלאחריו. והפעם הופכים את המלל מעלה ומטה, ימינה ושמאלה (השלב הזה נקרא חיפוש לעומק). 

בשלב האחרון יש לערוך חיפוש מתואם (ארבע בסיסים) לנושא המדובר. מה אנחנו מחפשים – פרטי אדם או מקום. מאפיינים ידועים כמו מקצוע: לדוגמא, פסנתרן אותו מחברים עם נושא משני כמו מלחין. ואז מתבוננים בכתובים לאמת את הסיפור.