לרדת במשקל

לרדת במשקל: האם זו הדרך אל האושר?

אנשים שמנים עוברים תהליך של רצון להדמות למישהו. ענין ההשמנה מטבעו הינו מטבע עובר לסוחר, לומר, אדם מחפש את הפגמים שלו ומשלא מצא אותם אץ להוריד במשקל. מאחר ולא מצא את הפגמים מעלה שוב במשקל ושוב חלילה מוריד. ישנם סוגים רבים של דייאטות וכולם עולות אחת על השניה. בפועל אדם מחפש להוריד במשקל כדי להרגיש בריא יותר.

ישנם אנשים מאושרים וישנם אנשים מדוכאים, ישנם אנשים עשירים וישנם עניים, ישנם אנשים בריאים וישנם חולים. אם אתה צריך למצוא קונוטציה למילה שמן – תמצא לידה צחוק ושמחה. אפשר אפילו להפריז ולומר, מתגלגל מצחוק. הבעיה האמיתית היא אינה המשקל כמו השומן שמכסה את הבעיות האמיתיות. השומן הינו כמו אדם נוסף המבקש לקנות לו אחיזה ושליטה בזה שאינו רואה את עצמו במראה. זה אינו מתייחס רק לאנשים שמנים כי אם לכלל האוכלוסיה. אולם מכיון שאנו עוסקים בנושא של הורדת שומן, הורדה במשקל עם דגש על ענין זה.

המבקש להוריד במשקל בעצם עובר תהליך של מראה עצמית. הוא צריך לדעת מה הוא במדויק רוצה להוריד ואת מי. לרוב השומן כמה הוא קרוב לאדם כך הקרבה של האדם למשפחתו היא כמעט ענין של אופנה לומר "אני קורבן". הנטיה היא לראות באדם שמן כאחד שכל העולם על ה-"שומן שלו". וכשזה הולך עם הקרבה, מלשון קורבן, זה כמו משאית שאינה עוצרת בעצור.

התהליך האמיתי אינו רק על סוגי המזון הנכנסים לגופו כי אם על למה הם צריכים להכנס. ברגע שמפתחים מערכות הגנה ראויות אין האדם נזקק לשומן שיכסה אותו – "מפני הבושה". אז יכול האדם להתהלך כאחד האדם ולקנות לו הישגים מצרכים אחרים.

מבט על שריפת שומנים: 

חשבו על כבשן שלתוכו נזרק האוכל עת אדם מלעיט את עצמו. הכבשן הזה בעצם אינו מעכל את המזון, המזון האמיתי, שהינו 'שאריות המזון' – לשון אחרת 'קליפת המזון', 'שולי המזון', ג'אנק. ללא הבחנה האדם השמן אוכל, בולע, מעמיס בכמויות עד שגופו חושב להבקע. המזון שנזרק לכבשן 'אינו אוכל' והתוצאה שהוא משמש כגומי לעוד שכבת השומן האופפת אותו. חילוף החומרים בגוף אינו פועל כראוי והגוף צובר רעלים.

כאשר מחליפים את 'מזון השוליים' במזון טבעי וממריץ, מזון חיוני וחינני אז מתחיל להתרחש מאבק על הכבשן, על טיפת האנרגיה האמיתית. אז הגומי המותך נשרף ביתר שאת עד שהחומות, זה השומן, מתחילים להנמס.

ובמשקל אחר, ילדים צורכים שוקולד והרבה. הבעיה היא עם המבוגר או זה הסובל מבעיות השמנת יתר. הצעיר מרבה לשרוף את האנרגיה הוירטואלית, ועדין מתפקד, רק משום מהירות חילוף החומרים אצלו. השני המבקש לחיות על אנרגיה חלופית, וירטואלית, בעצם שורף את השאריות שלו, חי על הרזרבה. במצב שכזה זה רק ענין של זמן עד שהגוף יחלה – מנטלית ורגשית.

לפיכך טוב יעשה האדם אם ימנע ממתוקים תעשייתים ויספק לבני ביתו מתוקים מן הטבע. על אדם שהוא שמן רואים את הבעיות, ואילו אצל הרזה הם מוסתרים היטב. אם ידע האדם לקנות את עולמו, ידע לרכוש לו חברים וידידים מעם עצמו ויצא חדש.

למי המבקש/ת להוריד במשקל או מסיבות בריאותיות אחרות נא להתקשר… ונמצא את הסיבה הנכונה.