סוד אותיות התנ"ך: צירופי אותיות והגשמתן – חלק ג'

סוד אותיות התנ"ך: צירופי אותיות והגשמתן – חלק ג'

אדם אינו מודע למילים שיוצאות מפיו

הפעם נדבר על אותיות ולחשים

אדם מאחל לחברו "תהיה בריא" ואינו מודע למקור האנרגיה של הלחש: "תהיה בריא". כולנו זוכרים את הקוסם שהיה מתעתע בנו רגע לפני שביצע את הקסם: "אברא כדברא". זה הלחש אברא כדברי – אני אעשה כרצוני לאל כוחי לעשות. החרטומים ביצעו זאת ואף הגדילו לעשות לאלו אשר נפטרו. נתנו בהם סימנים לעולם הבא. גם עשר המכות ניתנו בלחש דצ"ך עד"ש באח"ב (קיצור של עשר המכות מתוך האותיות הראשונות).

האותיות התמימות למראה נאספות תחת מעטה חשאיות עת הן מייצרות אנרגיה של רצון להשפיע על: המזל, זוגיות, ברכה, פרנסה, בריאות והחלמה. ניתן למצוא אותן בקיצורי דרך או בשיטות איסוף של 'ישר הפוך ישר' – עת משה ביצע את חציית ים סוף של ע"ב שמות הקדש. כוחן של האותיות עצום ורב אם יודעים כיצד להשתמש בהם – נכון.

יש המשכילים להשתמש בהם במדיטציה על ידי השמעת קולות ומילמולן תוך חזרה על המנטרה. כי למנטרה יש מטרה של האות ן' – לעורר את העולמות העליונים במקרה ושכחו אותי בבית.

נהוג להשתמש באותיות ולחשים להכנת קמע. בנקודה זו מזמנים מלאכים ופונים לצליל מוכוון גבוה המעורר את הבקשה. כוחו של הקמע טוב לזמן עת יש לחשב את מיקומו עם התאריכים והזמנים של האדם.

לכל אות יש את הזמן שלה

אותיות מרפאות 

אדם הפוגש חבר שואל בנימוס "מה שלומך"? האמת הוא לא מחכה לתשובה. אדם שני הפוגש במישהו קרוב אליו מאחל לו "תהיה בריא". למילים יש כח. אם ניקח מים מהברז לבטח יגלו שהם – מים מהברז. אבל אם אדם בעל ידי מרפא, איש קבלה וקדוש אשר יברך את המים אלו יקבלו אנרגיה מדהימה. הדבר הזה כמובן כבר הוכח במעבדה. לקחו שתי צנצנות של מים. באחד רשמו מילים חיוביות וגם דיברו עליהם בטוב. ולצנצנת השניה רשמו מילים שליליות ודיברו בשלילה. באותה נשימה עשו זאת עם עציצים. עציץ הבר מזל זכה למילים חיוביות ומוזיקה מרגיעה ולעציץ השני דיברו בשלילה והמוזיקה היתה אלימה למדי. התוצאות לא אחרו לבוא.

לא במקרה נאמר "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" כי מאוד חשוב להיות במקום הנכון, בזמן הנכון.

מרפא שרש רפא שהוא במקור אפר ובמקום גבוה הוא פאר.

השימוש במילה הנכונה אם מאתרים את שרש האדם יכולה להוביל להחלמה, לזירוז ולהתנעה. יוצרים רצף מדוייק של משפט רציף המקבל משמעות נסתרת המעורר את הדנ"א לנוע, לחיות.

תינוק בן 14 חודשים הפגין שיעול וקשיי נשימה. ההורים מהרו לרופא ומשם לבית החולים שם בישרו להם שהילד סובל מקוצר נשימה. מצבו של הילד הלך והחמיר והם פקדו את בית החולים באופן תכוף. הילד טופל כחולה אסטמה וניתן לו תרופות מתאימות. בגיל 4 וחצי ההורים המיואשים הגיעו לרופא "אחר" שאיתר באוזנו של הילד 'קוץ' קטן. מסתבר שהילד בהיותו צעיר לימים שיחק בארגז החול בגן וקוץ נתגנב לאוזנו. לאחר שהוציא את הקוץ הודיע להם המטפל שיקח לו להחלים עוד שנה וחצי – מהתרופות.

על אותיות וניסים
כשבני ישראל יצאו ממצרים נעשה להם ניסים ונפלאות. ניסים הם הדרגה אחת לפני הפלא. בעולם הנוכחי מעשה הנס מתרחש כאשר הסיכויים להתרחשותו הם אחד למיליון ויותר. למעשה, הנס מתרחש בכל יום ובכל שעה רק שאיננו מודעים לו או שאיננו מבינים את גודלו. פלא הינו מעל הטבע, כמו העולם עוצר את נשמתו "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".
הר סיני אליו עלה משה לקבל את התורה נוגע באותיות נס. כי שום דבר אינו מובן מאליו: החיים של האדם, הפרנסה שלו, המשפחה שלו.
אומרים 'רב הנסתר על הגלוי' ולא מבינים רב הנס-תר על הגלוי כלומר הנס היושב על הנסתר מקיים את עצמו בכל יום ובכל שעה רק שאינך מודע לו. והאדם רוצה לראות את הנס כשהוא בעצם בתוכו – לא מאמין בו, לא מקיים אותו, לא מחובר.
בהגדה של פסח קוראים על הנס שנעשה לבני ישראל, על חציית ים סוף ועל המכות שנחתו על המצרים. יהיו מי שיחפשו את ההגיון במעשה המכות: דם ביאור ויחברו את הדבר לאצות שהמרו את החמצן במים. ולא מבינים, שזה פלא וזה פלא – הדם בגופנו. כשהוא צריך לקיים את פועלו בבחינת המוגלובין. אני בכוונה לא נכנס לפרטים. רק אומר דם בגימטריה 44 וצפרדע בגימטריה 444 וכאן מתרחש הסוד – נס ופלא יחדו. מכאן עשר המכות הם בבחינת הריון עובר אדם.

מיקום האותיות בשם
חשיבות שמו של אדם מובנת ואדירה שכן הוא אמור לייצג את שמו לטוב או לשלילה במידה והוא מפענח את נתיבו כראוי. ניקח לדוגמא את 'ישראל' (המייצגת שם ומדינה) נמצא כאן את החלוקה הבאה:
י' בראש המילה.
'שרא' במרכזה של המילה.
ל' בסוף המילה.
החלוקה היא כדקלמן: ראש מילה כשמה מייצגת את הראש לה 20 אחוזים ביתר משאר החלקים. כלומר החשיבות שלה קריטית. אמצע ותוך המילה מייצגת את איזור הבטן. ואחרונה חביבה סוף המילה מיייצגת את איזור הרגליים.
יותר מזה.
י' הממוקמת בתחילת המילה, השייכת לראש כבר אמרנו, אינה שקולה בעוצמתה לאות י' אשר תמצא במרכז המילה או בסופה. כמו 'מריאן' לה אות במרכזה או כמו 'סמי' לו אות י' בסוף המילה.
ובמילים פשוטות יותר. כמו להשקיע בעסק בתחילתו (חשבו על גוגל או פייסבוק בראשית הקמתם), כמו להצטרף לעסק כשהוא כבר בשוק 5 שנים, כמו להצטרף לעסק (כמו אמזון) לאחר 15 שנה כשהוא לאחר עליות רבות.
גם החשבון הגימטרי מקבל משמעות שונה, בהתאם למיקומן של המספרים.
נחזור ל'ישראל' הגימטריה שלו 541 (ולא מצמצמים). מתקבל 5 בראשו, 4 במרכזו ו-1 בסופו. המספרים שמופיעים בראש אינם שקולים לאלו במרכז או בסוף. לדוגמא 'אברהם' בגימטריה 248, עת הסיפרה 4 כמו 'ישראל' ממוקמת במרכזה, מותאמת בתכונותיהן. אולם 'ברכה' בגימטריה 227 מראה לנו כי הספרה 2 האמצעית והספרה 2 העומדת בראש אברהם אינה שקולה לה.
יש עוד להתייחס גם לתכונות המוצא של האותיות בבחינת זכר ונקבה. הן למספרים והן לאותיות יש תכונות מוצא הנמשכות אחר האלמנט שמגיח מתוכן.

השלמה ופגימה של האותיות
שם אדם הולך לפניו כשחושבים עליו לטובה, כשרואים אותו כדמות הערצה, כמישהו שכדאי ללמוד ממנו. שם אדם נתפס כתעודת זהות, אירוע מכונן בחיי אדם. מה שלא תופסים ששם אדם הוא לא תמיד המילוי כי אם חלק מהמילוי ויש לבחון אותו בהתאם. לעיתים יש לבדוק מה משלים אותו ובמקרים מסויימים מה להחסיר ממנו.
אהרון משמש לפה עבור משה המגמגם.
משה אשר היה "כבד פה וכבד לשון" נדרש לתרגום על ידי אהרן אחיו להעברת מסרים לעם. משה גמגם ואהרן עמעם. עמעם את האור הגדול שבקע ממשה.
אור גדול דורש מסך וצמצום.
מכיון שאהרן אחרת אהר-ן' האיר את האות ן' למשה כי חסר למשה האות ן' לנ-שמה.
משה בן 80 שנה (בגימטריה פה) ואהרן בן 83 שנה (בגימטריה פג) שעמדו לפני פרעה.
גמגם בגימטריה 86, הרי אלהים. לפיכך נדרש מסך לצמצום האור.
נקרא זאת כך משה-ן'-אהר, כשהאות ן' היא המשלימה למשה והמתקנת לאהרן.
משה-ן'-אהר בגימטריה 601. שרש אהרן (בגימטריה 256) הינו 16. כי הכל חוזר לאחד.

חיבורים בצמתים של האותיות
נהוג להשתמש באותיות הראשונות של המילה או באותיות הסופיות. הדבר מייצר אנרגיה נוספת למילה, מעין קוד וקמיע וזה על מנת להסתיר מצד אחד את שורשה ומצד שני להביא את האנרגיה החסרה אל מיקומה הראוי.
אָנָּא בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: אב"ג ית"ץ
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ,שַׂגְּבֵנוּ,טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא: קר"ע שט"ן
נָא גִבּוֹר דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם: נג"ד יכ"ש
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם: בט"ר צת"ג
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ: חק"ב טנ"ע
יָחִיד גֵּאָה לְעַמְּךְ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ: יג"ל פז"ק
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: שק"ו צי"ת
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
ע"ב השמות
בֹּא רְאֵה, כָּל שְׁלִיחוּת שֶׁרוֹצֶה הַמֶּלֶךְ, יוֹצֵאת מִבֵּית הַגְּבִירָה השכינה. וְכָל שְׁלִיחוּת שמעלים התחתונים מִלְּמַטָּה לַמֶּלֶךְ, נִכְנֶסֶת קֹדֶם לְבֵית הַגְּבִירָה להיכל השכינה, וּמִשָּׁם לַמֶּלֶךְ. נִמְצָא שֶׁהַגְּבִירָה הִיא הַשְּׁלִיחָה שֶׁל הַכֹּל, מִלְמַעְלָה לְמַטָּה להעלות את רצון התחתונים, וּמִלְּמַטָּה לְמַעְלָה להוריד להם שפע. וְעַל זֶה הִיא שְׁלִיחָה שֶׁל הַכֹּל.
מקור ע"ב נובע מהפסוקים:
וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם:
וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה:
וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם: (שמות פרק יד, יט – כ-כא)
וקוראים אותו 'ישר הפוך ישר': אות ראשונה מהפסוק הראשון, אות אחרונה מהפסוק השני ואות שלישית מהפסוק השלישי החל מהאות הראשונה.

על צבעים ומשמעותם
מה ההבדל בין צבע אדום לירוק?
מה ההבדל בין צהוב לכתום?
מבחינה מדעית הצבע למעשה לא קיים אלא רק המקור שלו מתקיים והוא לבן. כל שאר הצבעים למעשה נעים על הספקטרום המתחלף לעינינו וכאשר התדר "נתקע" אז הצבע מתבהר לעינינו ומתקבע כאדום או ירוק.
ירוק בגימטריה 316.
צהוב בגימטריה 103.
כתום בגימטריה 466.
כחול בגימטריה 64.
לאלו המצמצמים לבטח אין הבדל בין כחול בצמצום 1 לבין ירוק בצמצום 1. כל עיוור צבעים יודע שקיים שוני בצבעים אלו.
לעומת זאת נבחין כי הספרה 6 הממוקמת בעשרות משתווה לכתום וכחול. מכאן נוכל להתחיל ללמוד על הרגישות של הספרה 6 ועל משמעותה באיזור תדר זה בסוד "וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ". בין היתר נעמוד גם על הסיבה שיוסף לובש בגד זה.

****

האם את/ה מוכן?

להגיע לבאר ולשתות…

להיות ראוי ומוכן…

אדם נדרש לשלושה דברים שישמשו אותו: רצון – בדרגה גבוהה, שמחה – עד לדרגת תענוג והתמדה – שתעגן אותו לחלום על מנת שיתגשם.

"לא ראיתי דבר כזה מעולם" (הרב בצרי).

"מתקיימת כאן אמת פנימית, כשהחיפוש מתבצע בתום. אין תעתועים. פשוט מדהים " (פרופסור אליהו ריפס).

לבירור אודות פתיחת הקורס, מיקום ותאריך התקשר 050-6359000 או השאר פרטים

להרשמה לקורס





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *