חניטה: תושבי אטלנטיס

חניטה: תושבי אטלנטיס

היו היתה ציויליזציה מפותחת למדי עם ידע חובק עולם ויקום. חיו להם בני הארץ כמו טעמו את לשד השמן של המן היורד מן השמים. בקשו לשמר את הרוח לאחרי התפוררות הגוף.

יואל פרק ב

פסוק י

לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים

אָסְפוּ נָגְהָם:

אדם מצליח להוציא את מעלותיו הטובות, מפיק מתבונתו את המקסימום כאשר המצב מחייב.

אם אדם עשיר מתגלה אצלו מחלה 'מחלה חשוכת מרפא', מה יעשה? יבחר למות או ישקיע את כל הונו על מחקרים העשויים למצוא לו מרפא. אלהים נותן לאדם תנאים (מלחמה, מחלה) שמהם הוא מגיע לפתרון שנראה היה חסר סיכוי.

תושבי אטלנטיס, בני העולם הנאור הקדום, האמינו שצריכים לאחד את כדור הארץ עם מערכת השמש והכוכבים על מנת להשיב את כחה לאיזון עם מערכת היקום.

אנו בני הדור הנוכחי עוסקים בחומר ולא מפותחים רגשית.

התפיסה המחשבתית המפותחת אומרת, ככל שהאמצעים מאפשרים להגיע רחוק ימצאו המחוננים אשר יפליגו למציאות אחרת. המתוחזקים באמצעים לא מוגבלים, היא קריה מטופחת המאפשרת להפוך חלום למציאות וירטואלית, אשר רואים אותם בסרטי מדע בדיוני. עולמם של כיתת המחוננים אינו עוסק רק באיך להפוך את הברזל לכסף אלא מוסיף להם הבנה בידיעת הנסתר. אפשר לומר כי לקבוצה זו התבונה להתחבר זה עם זה באמצעים נפשיים, כמעט על אנושיים.

קבוצה שכזו, היא עולם שלם שיש בו מהאפשרויות הגלומות להתחבר עם האני הגבוה שלהם, עם חוצנים מהחלל החיצון. הסיפור נשמע מדע בדיוני. ובכל זאת אדם חי בסביבה תואמת למראה שלו, מראה של המקום בו הוא חי.

נדמה זאת לקבוצת כדורסל מקצוענית שאינה מקבלת שום הפסד כמובן מאליו אל מול קבוצה הנלחמת על מקומה בליגה. אם נבחרת לשחק בקבוצה המקצוענית תצטרך להוכיח כי מקומך שם אינו מקרי. תצטרך להתנהג בהתאם למצופה, דהיינו, תערך לחיות כמנצח, כמצטיין בכל רגע נתון. ברגע שהכדור בידך אתה תחשוב כאילו מישהו הטוב ביותר שולט לך במערכות הגוף. שום אפשרות של החטאה כמעט לא מופיעות במוחך. אלטרנטיבה אחרת לא קיימת. יותר מזה, גם כמנצח אתה לא תתרגש יתר על המידה, משום שזו המידה של המקום – לנצח.

אם נשלחת לשחק בקבוצה שנלחמת על מקומה בליגה אתה מבין שבינוניות ומזל הם חלק מגורלך. החטאות, חולשה, חוסר מזל, מלחמה ואיך לא – הפסדים הם חלק מהתפריט.

כאשר אנשי אטלנטיס מיצו את התנאים קל מאוד להתחיל ללכת לאיבוד. יש שלב בו הריכוז שהוא חלק מתמצית העיקר פשוט מתנדף. אותה נגיעה קדושה-רוחנית כבר אינה כשהיתה. עתה נזקק בן המקום לאמצעים נוספים בכדי להגיע לאותו ריכוז. נקרא לזה סם. והסם בתחילה אכן משפיע "לטובה". לאחר זמן מה גם אופיו של הסם כבר אינו משפיע כמקודם ויש להגדיל את המינון. עתה כבר הקשר עם האני הגבוה מתנתק. והמבול אינו מאחר לבוא. אז המבול משמיד ומאבד, מטביע לנצח את המקום, משנה תוך כדי את תוואי המקום. יבשות נעות, אקלים משתנה וחיים חדשים יוצאים לדרך.

שימו לב לכל ההקשרים:

משלש ברמודה

אטלנטיס יבשת לפני 10500 שנה

אינקה

פירמידות

ספינקס

פרעונים

ציויליזציה על

חוצנים

מאדים

10000 שנות אור – אקווזרים

מבנים עם חשיבה ביחס לצרכי כדור הארץ

מערכות שמש וכוכבים

טלפתיה

כח טכנולוגי מפותח

חניטה

שדה מגנטי אחר

אנטרטיקה – עידן הקרח

מבול

שרשרת של קיבוץ חיים קושר את אנשי אטלנטיס למבול אל עבר בוני הפירמידות לשם שדר-פלט עם מערכות יקום בין כוכביות לשמש גם את החוצנים המרוחקים שנות אור. מסיבה כלשהיא כדור הארץ שימש דרך מעבר ועד מאדים, כוכב שנראה בו סימנים של אותו חיים דמוי כדור הארץ.

במדבר פרק לא

פסוק יט

וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים כּל הרֵג נֶפֶשׁ וְכל נגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם:

"וְכל נגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ" אחרת 'וכל נגע בחללת תחטאו' "אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם". בני פרעה כמו אוחזים במזונם של החיצונים ואלו בתמורה מוכנים ל"עבוד" להכין את הפירמידות, המונומנטים הענקים, המשמשים קשר בין כדור הארץ והכוכבים הבין שמשים המרוחקים שנות אור.

בראשית פרק ו, פסוק ב

וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טבת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ:

פסוק ג

וַיּאמֶר יְהוָה לא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעלָם בְּשַׁגָּם הוּא בָשָר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְרִים שָׁנָה:

פסוק ד

הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבאוּ בְּנֵי הָאֱלהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבּרִים אֲשֶׁר

מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם:

מדוע ציויליזציה מפותחת קודמת לעולם הנוכחי שלנו. אלו המאירים לנו את ניחח השלמות, את מסכת הזמן הנצחי, כמעט חיי אלמות. והתשובה, אלו בני תמותה תפקידם היה לאחד ולחבר את כדור הארץ עם היקום המקביל לו. מטבע הדברים כדור הארץ נע מסביב למערכת השמש לפי תדרים וקרינה מסויימת. והאדם לו נשמה נתפס על ידי נשמה גבוהה ממנו – היא היחידה.

כשם הדינוזאורים משמשים שמן לאדמה (נפט) להחיות בה כך ציויליזציה מפותחת מקרבת את מערכת הכוכבים כמאמר

בראשית פרק לז, פסוק ט

וַיַּחֲלם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אתוֹ לְאֶחָיו וַיּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים

לִי:

בעולמנו אנו מכירים את המונח החור באוזון העשוי לעורר גלי חום מקוטבי הארץ, יכול לאפר האיזון, להציף את הארץ במים, מעין מבול שני.

יש מי שחושב על הענין ברצינות ומנסה כמיטב יכולתו להוריד את אפקט החממה ואולי להשיב את הסדר על כנו.

בציויליזציה המפותחת ראו את הנולד, כאשר יש לשמור על כדור הארץ מאוזן מבחינת מערכת השמש בה אנו סובבים. בדומה למהנדס ולאדריכל המבקשים לאזן את המשקל שכנגד. אם גשר צריך לחיות תחת עומס של רכבות נוסעים ומשא אלו שיתכננו אותו יצטרכו לקחת בחשבון את חוזקם של החומרים. אזי ישלבו בו מערכות איזון מיומנות שלא יקרוס.

שום תכונה אנושית אינה תוצאה של ראית הנולד לבדה אלא משלבת צורך שהאדם בכליו השכיל לעשות בהם שימוש עתידי.

בכל עת שהתרחש הצורך בשינוי מושכל המציא-יצר האדם יש מאין להקל את דרכו. האדם שניחן בשכל אנושי-אלוה המריא אל על להבין את המתרחש על האדמה עת האדמה רעדה מתחת לרגליו, עת הבין שאם לא יעשה דבר בנידון לא ישאיר לשאריו חיים כלל. אם כדור הארץ רעש וגעש, השחיר או להט, הבין האדם בצויליזציה התרבותית המפותחת שיש לעשות דבר מה בנידון, במיוחד לאור המידע המדהים שעמד לרשותו.

מרגע שהאדם הנאור הבין שיש לאחד את אחד עשר הכוכבים אל מערכת השמש, כאשר כדור הארץ נושא בו אותות חיים מירביים, החל לתכנן מסע אל היקום בתקשורות על טכנולוגיות למען יהיה מאוזן. את כדור הארץ הסובב את השמש בדרך אליפטית חזקו אותו בפיר-מידות כנגד כוכבים מרוחקים המשדרים על אותם תדרים והמאזנים אותנו על שביל החלב בו אנו סובבים.

כל זה תואם למשלש ברמודה, אחרת משלש בר-מ(י)ודה בו מתקיים איזון שאינו מופר. ובה בעת שמופר מתרחש אירוע מדהים המעלים את שוכניו ומבקריו. לא בכדי השתמשו בשנים וחצי מיליון אבנים לפירמידה אחת, כשכל אבן שוקלת מספר טונות. הכל נעשה במידה כנגד מידה של כדור הארץ. ואת כל הפירמידות שהקימו איחדו אותם יחדו. המבול שהגיע מאוחר יותר הגיע מסיבות של שחיתות וקלקול, כמעשה עגל הזהב הקלאסי. וגם מסיבות של חיים מתוקנים שניים, בדומה לשריפה הפורצת ביער, מפיחה חיים מחדש באדמה. המבול, שהוא בריאה שניה מכתיב בשנית דרך חיים עלי אדמות. מתקן קטבים ומגנטים, כח משיכה, משנע הקרחונים לקטבים. מאפשר לאדם ליצור את עצמו יש מאין תוך שמירה על חוקי יסוד.

 

בראשית פרק לז

פסוק ט

וַיַּחֲלם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אתוֹ לְאֶחָיו וַיּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים

לִי:

הקשר של יוסף לכוכבים קשור בב"ר אליהם. כידוע מידת לחץ אטמוספרי על פני כדור הארץ היא ב"ר אחד. כאשר בזמן אחר עמדה מידת הלחץ האטמוספרי על שבע ב"ר. הרי בגיל 17 החל דרכו לקראת משנה לפרעה. מכאן, י"א פעמים כוכב מאחד במשמעות "מִן-שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְסִלּוֹתָם".

שופטים פרק ה, פסוק כ

מִן-שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם-סִיסְרָא:

איוב פרק ט

פסוק ז

הָאמֵר לַחֶרֶס וְלא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתּם:

פסוק ח

נטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל-בָּמֳתֵי-יָם:

פסוק ט

עשֶה-עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן:

כאמור בקשו לחתום הקשר-תדר עם הכוכבים בדיוק נמרץ "וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתּם".

צפניה פרק א

פסוק ה

וְאֶת-הַמִּשְׁתַּחֲוִים עַל-הַגַּגּוֹת לִצְבָא הַשָּׁמָיִם וְאֶת-הַמִּשְׁתַּחֲוִים הַנִּשְׁבָּעִים לַיהוָה וְהַנִּשְׁבָּעִים בְּמַלְכָּם:

"הַמִּשְׁתַּחֲוִים עַל-הַגַּגּוֹת לִצְבָא הַשָּׁמָיִם" בוני הפירמידות ואבני אש המקדשות שהבינו את מערכות היקום וחסרו את שם האלהים על ליבם.

יחזקאל פרק כג, פסוק יד

וַתּוֹסֶף אֶל-תַּזְנוּתֶיהָ וַתֵּרֶא אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה עַל-הַקִּיר צַלְמֵי (כַשְדִּיים) כַשְדִּים חֲקֻקִים בַּשָּׁשַׁר:

פסוק טו

חֲגוֹרֵי אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם סְרוּחֵי טְבוּלִים בְּרָאשֵׁיהֶם מַרְאֵה שָׁלִישִׁים כֻּלָּם דְּמוּת בְּנֵי-בָבֶל כַּשְדִּים אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם:

פסוק טז

(וַתַּעְגְּבָ) וַתַּעְגְּבָה עֲלֵיהֶם לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ וַתִּשְׁלַח מַלְאָכִים

אֲלֵיהֶם כַּשְדִּימָה:

משכב בני האלהים עם בנות אדם מצא פריצות שמים. והשמים אכן לא אחרו לבוא

בראשית פרק ו

פסוק ב

וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טבת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם

נָשִׁים מִכּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ:

פסוק ג

וַיּאמֶר יְהוָה לא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעלָם בְּשַׁגָּם הוּא בָשָר וְהָיוּ

יָמָיו מֵאָה וְעֶשְרִים שָׁנָה:

פסוק ד

הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבאוּ בְּנֵי הָאֱלהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבּרִים אֲשֶׁר

מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם:

אמנם היו כאלה שכוונתם היתה טובה 'ללא מטרות רווח'. ואלו היו מעטים לעומת הרבים אשר דרשו לעשות 'עגל זהב'.

דברים פרק ט, פסוק א

שְׁמַע יִשְרָאֵל אַתָּה עבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדלת וּבְצֻרת בַּשָּׁמָיִם:

פסוק ב

עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק:

"עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים" וכי אדם גבה עושה את האדם טוב יותר מהנמוך ממנו. דווקא רם במעלתו מצביע על גדולתו וחכמתו.

יהושע פרק יד, פסוק טו

וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה:

לפיכך אברהם זכה להקרא "הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *