כל אדם והצבע שלו

כל אדם והצבע שלו

צבע אינו אלא השתקפות של קרני אור המוחזרים דרך ספקטרום העין בצורת אורכי הגל. צבע הוא סוג של אנרגיה. ולכן, לכל אדם יש את גוון צבע האור שלו משל טביעת אצבע שהיא יחודית לו. לכל אדם יש צבע והילה המקיפים אותו, מאירים עליו, מחזקים ומטפחים אותו.

'צבע אדם' עולה במנין 'אור'.

כשאנו מתבוננים בצבע אנו בטוחים בצבעו. בפועל הצבע אינו אלא השתקפות של קרני אור המוחזרים דרך ספקטרום העין המספקת לנו למשל את אורך הגל שלו ואת מרחקו מהעצם עליו הוא תלוי בו. יכול להיות שצבע אדום הוא אכן צבע אדום אולם הוא תלוי בעצמו ובעצם שלו.

מרקם צבע האדם מותאם לו באמצעות תכונות כמו נתינה וקבלה, רכושנות ופזרנות, אהבה ושנאה כאשר אלו מעלים או מורידים את עוצמת הצבע האישי שלו דבר המניע את הסביבה לפעולה עבורו או נגדו. בהתאמה, יש מי מחלק הוראות ויש מי שמקבל הוראות. יש מי שלוקח אחריות ויש מי שחושש מאחריות. כאשר אלו תלויים ועומדים על תילו של צבע אדם והמרקם העדין שלו.

לדוגמא, נתינה מגבירה את קרנו של צבע אדם. רכושנות ועמדת כח עשויים להאפיל על צבע אדם עד לקבלת גווןן כהה עד שחור. זכרו כי, צבע שחור יכול להיות כל צבע. הבעיה של השחור שהוא בולע את הצבעים האחרים או שמתקשה לפלוט אותם בחזרה. לצבע שחור יש המון מקום פנוי, ממש חלל גדול. והוא כאמור בולע הכל, אינו מסתפק במועט. למרות יחודיות חותם צבע אדם בבחינת טביעת חותם, ועדין יכול לחדש את צבעו, להוסיף לעצמו אור.

ישנם פרחים הפולטים אור סגולי שעין אדם אינה רואה. ורק פרפרים מסויימים או דבורה פועלת מזהה, מאביקה, מפרה אותם.

בעקרון פרח שהוא קורן (משל לאדם סלב, מוצלח, עשיר או מפורסם) רבים רוצים לטעום ממנו, לספח אותו אליהם, את עוצמתו. ולאחר מכן מרוקנים אותו ומשליכים אותו כקליפה שאין לה הופכין. ויש שמשתלטים עליו, הופכים אותו לרכושם.

צבע לבן הוא השתברות של צבעים. יכול הוא לנבוע ממעין של קשת שבעת הצבעים ויכול הוא לנבוע משלשה צבעים עיקריים: כחול, ירוק ואדום. תלוי במרחק הצבעים זה מזה ובאורך הגל שלהם.

בראשית פרק כד, פסוק כט

וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן:

סיפורו של לבן מייצג את כל הסיפור. ידוע שלבן מכיל את שבעת צבעי הקשת – אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו (כחול כהה) וסגול. לבן מסוג זה נקרא צדיק. לבן המושג בעזרת שלשה צבעים עיקרים כחול ירוק כחול בעזרת מיצוי הרקע נחשב לבן מזוייף.

צבע האדם עובר כאמור דרך המנסרה של העין בסוד "וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן". לבן שהוא אור עליון מביא עמו מעלות טוהר משל רחל ולאה. לבן שמקומו מעולמות תחתונים מביא עמו עורמה, מעשה נבלה, נחש והשגת דרכים במרמה.

בעקרון אדם מבקש לצבוע את חייו בצבעים אופטימים.

סיפורו של כחול. כחול ולבן הינם צבעי מגן דוד, דגל ישראל. כחול מגיע מעולם הבריאה דרך הלבן דעולם האצילות. היהודי התבקש להחזיק ציצית פתיל תכלת כנגד העריות. הולכים עם לבן וחושבים על כחול (כחול בקונוטציה על מין). כחול מטהר את האדם, מרגיע מהרקיע, כמעשה שמים וים. כחול אשר על שפת הים הינו הזרע. "היינו כחלמים" מייחד את הייחוד ברגש, במחשבה וציפיה הנושאים בתוכם געגועים. הדבר מגיע ממקום של התעוררות, משל ראש השנה, לדעת להגיע לעיקר, לאמת.

במערכת הזמן נמצאת קשת הצבעים על הגלגל. כאשר מסובבים את הגלגל, תחילה במהירות נמוכה יחסית, הצבעים מתחילים לחבור יחדו. כאשר מסובבים את הגלגל במהירות גוברת והולכת הצבעים מתחילים להטשטש ואחר להעלם. ואז מופיע הצבע הלבן בכל הדרו. הדבר מדהים.

נדמה את מצבו של האדם לעוצמת חווית הצבע שבו ללקוי מה של חייו. אדם שלטענתו אין לו מזל, לא הולך לו, וכל מה שהוא עושה נכשל. לאדם זה אין את הרצף שבצבע של הגלגל שלו. נאמר, במקום הסדר הנכון – אדום כתום ירוק, מתקבל אדום שחור צהוב. הפתרון: צריך להגביר את קצב תנועת הגלגל. צריך להביא את האור חזרה לפניו של האדם.

ברגע נתון אחד, בשניה אחת צריך האדם להעלות את מהירות סיבוב הגלגל להארה. נאמר, ממהירות נתונה של עשרים צריך בשניה אחת להגיע למהירות של שמונים. אדם שמולו יבחין באור החדש ומיד יופיע לעזרתו בדמות בן זוג, אפשרות הצעה לפרנסה חדשה עם אופציה למקפצה ברמת החיים ועוד.

זכרו את סינדרלה.

ממצב של אור דהוי וחשוך יצאה אל האור ברגע אחד של הזדמנות. בהופיעה בפני הנסיך נמצאה בסיבוב מקסימאלי על הגלגל, אור שהנסיך יחל לו. לסינדרלה לא היה מה להפסיד. והנסיך הצליח לראות את האור הלבן הבוקע ממנה. למחרת בבוקר, מיד אחרי השעה היעודה היא כבר חזרה לעולמה המושחר וחסר הצבעים. אבל הוא לא שכח אותה. ויצא לחפש אחריה.

התנאים של האדם הם עברו: משקעים, מחלות הנפש שהוא סוחב, מכאובים. מה החזון שלו זהו עתידו והוא יכול לצבוע אותו אחרת. כיצד הוא מגיב זהו ההווה שלו. אדם יכול להשתמש בצבע כהה על רקע בהיר וחייו יהיו טובים ומוצלחים. אדם יכול להשתמש בצבע בהיר על רקע כהה וחייו יהיו קשים ומסובכים. נתינה של אדם יכולה לנבוע ממקום גבוה, ממקום דל או ממקום של גאוה.

שמואל א פרק ב, פסוק ח

מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם-נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל:

"מֵקִים מֵעָפָר דָּל" מנקודת מבט שיש לאדם מהיכן לתת והוא נובע ואינו נפסק.

יש שהם עיוורי צבעים. יש מי המתבונן על הדשא של השכן, יש מי השופט את מעשיו. יש מי שפועל להושיט יד מבלי לשפוט את האחר. אדם שאינו מסתפק בצבעו מבקש להעתיק מצבעו של שכנו. מביא צרות עין וקנאה. צבע בולט, הינו מוחצן, מושך אחריו תשומת לב והרבה עשן. מגיע עם יוהרה. צבע דהוי נובע ממי שלא זכה לחום ואהבה. מביא על עצמו בדידות ונמיכות קומה.

רק על תשכחו, הגברת האור ברגע נתון אחד יכולה לחולל שינוי של כל החיים. 

אני רוצה לספר מקרה אישי שלי.

זה היה בתקופה שעלו לרגל למשפחת שליט, האוהל שהוקם סמוך למעונו של ראש הממשלה. הגעתי לשם מתוך מחשבה שאראה להם את הכתוב אודות גלעד שליט בדנ"א של המקרא. כמובן שהיו שם מאות ואלפי מבקרים ולא היה להם זמן להתעמק בכתובים שהבאתי.
שמתי לב שגם סלב נכחו במקום ומיד עטו עליהם המצלמות וראיינו אותם. חשבתי לתומי, מה יש לסלב שהעיתונאים והטלויזיה מבקשים אותם!
ועל המקום קיבלתי את התשובה.
מעל ראשם היה צורת הילה משולשת. לא הלאה אתכם בפרטים (בקורס דווקא אפרט) העיקר ש"הדפסתי" לעצמי (חיקיתי אותם) במשולש שכזה. לא חלפו דקות ומיד בקשו לראיין אותי כשמצלמה ומיקרופון צמודים אלי.
זה היה מדהים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *