הבדלה

מדוע עושים הבדלה במוצאי שבת?

בכל מוצאי שבת מתקיימת מצוות הבדלה הנעשית על היין, בשמים, על הנר – מאורי האש והבדלה בין קדש לחול.

ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא עצי (עשבי מיני) בשמים.

ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא מאורי האש.

ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה יהוה המבדיל בין קדש לחול.

על מה נעשית הבדלה:

א. על היין – אלו ענבים שמהם הופרדו הקליפות מהתוכן שלהם. תהליך בירור היין נעשה עד שמקבל היין את טעמו.

תחילה דורכים את הענבים בגת, מקום הנקרא בור עליון חצוב בסלע. המיץ הנסחט קולח מטה אל הנקבה, היא בור תחתון, זה היקב. מתקבל יין טרי הנקרא תירוש. משם הוא עובר לחביות גדולות אטומות מעין שמש. היין עובר תהליך התססה משום הסוכר שבו עד לשלב בו נהפך לכהל ולדו תחמוצת הפחמן. מכיל היין משמונה עד ארבעה עשר אחוז כהל.

יין אדום מתקבל מענבים שחורים ויין לבן מתקבל מענבים לבנים.

בראשית פרק כה

פסוק כג

וַיּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי (גייִם) [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאם מִלְאם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבד צָעִיר:

"מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" 'נפש אדם-ה', זה 'שמן פלוס מים', ברי כי 'שמן צף על פני המים' וזו הברכה 'מגן לך שכרך הרבה' שצריכה להאמר בהבדלה.

פסוק כד

וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ:

יעקב ועשו "תומם", והרי צריך לעשות הפרדה-הבדלה ביניהם. יעקב הוא 'נפש עליונה' (בגימטריה 'סגלה בראש') של ישראל ועשו הוא נפש תחתונה של ישראל (מהקליפה הקדושה). יין אדום הוא עשו, אל מול יין לבן הוא יעקב.

להזכירכם, מיצוי בירור היין נעשה על ידי עקב, הוא יעקב עד שימלא אחר מציאותו, היינו שלמות האות יוד בשמו.

עוד, ההבדל בלידת "תומם" משל יעקב-עשו עומד על 'י"א דקות' בגימטריה 'יצחק ורבקה'. ראו "תומם" חסר י"א לתאומים.

נחמיה פרק יג, פסוק טו

בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דּרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעמְסִים עַל-הַחֲמרִים וְאַף -יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל -מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וָאָעִיד בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד:

להזכירכם, עשו היה איש ציד.

בראשית פרק כה

פסוק כז

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָו אִישׁ ידֵעַ צַיִד אִישׁ שָדֶה וְיַעֲקב אִישׁ תָּם ישֵׁב אהָלִים:

"אִישׁ ידֵעַ צַיִד" בגימטריה 'חילול הקודש' על כי "דּרְכִיםגִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת", ואילו יעקב "אִישׁ תָּם ישֵׁב אהָלִים", בקריאה אחרת, 'איש מי שבת אלהים' ובגימטריה 1149, אחרת 11-49, זה י"א דקות ההבדלה ב'לידה'.

 

ב. על הבשמים – ענין הריח. כי ריח טוב מחזק הנפש היא הגוף. מעלה על נס את חוליו ומבקש רפואה שלמה.

בראשית פרק כז

פסוק כז

וַיִּגַּשׁוַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָדֶה אֲשֶׁר

בֵּרֲכוֹ יְהוָֹה:

"רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְהוָֹה" בגימטריה 1788, זה תיקון "דּרְכִיםגִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת" שערכו 1787. מסתבר שנפש הבאה בתיקון נצרכת לברך על הבדלה במוצאי שבת בשל ריחה שהחמיץ.

פסוק כח

וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרב דָּגָן וְתִירשׁ:

פסוק כט

יַעַבְדוּךָ עַמִּים (וְיִשְׁתַּחֲוֻ) [וְיִשְׁתַּחֲווּ] לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ ארֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ:

 

ג. על נר משל מאורי האש

'הבדלה' נעשית על ד' מידות כנזכרים וגם ד' קליפות. מכאן ה"ב-ל"ה-ד', אחרת ה"ב-ל"ה-דלת ובגימטריה 'האדם יראה לעינים', אלו 'צפורנים', זה 'מין-צפור'. 'צפור' בערך 'עשו'. עם הדלקת הנר מגישים את הצפורנים אל מול האש ומחביאים את האגודל (אגו-ד"ל), הוא יעקב מאת אשו (מאת עשו).

בראשית פרק כז

פסוק טו

וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָו בְּנָהּ הַגָּדל הַחֲמֻדת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקב

בְּנָהּ הַקָּטָן:

"בגדי החמדת" בגימטריה 'ה"ב-ל"ה-דלת' (הבדלה) וגם 'צפורנים' לכנס את האש לתוכם.

"בגדי החמדת" אלו 'בגדי שלום' בגימטריה 'נשמה' כי "אַל-תִּירָא אִישׁ-חֲמֻדוֹת שָׁלוֹם לָךְ". להזכירכם, אדם מתלבש עם כניסת השבת בבגדיו הנאים ביותר.

פסוק טז

וְאֵת ערת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו:

 

ד. בין קדש לחול – זה שעו"ה.

בראשית פרק כז

פסוק כב

וַיִּגַּשׁ יַעֲקב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיּאמֶר הַקּל קוֹל יַעֲקב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָו:

"הַקּל קוֹל יַעֲקב" בגימטריה 'נפש חיה', אל מול "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָו" שערכו 'נפש אדם'.

פסוק כג

וְלא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָו אָחִיו שְעִרת וַיְבָרֲכֵהוּ:

"שערת" אל מול 'שעוה' מתקבל ש"ע-תורה זה ש"ע נהורין המבקש לחזור אל קורות אמו היא התורה, בין דפיה, בין אותיותיה. אל הק"ן.

תהלים פרק פד

פסוק ד

גַּם-צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר-שָׁתָה אֶפְרחֶיהָ אֶת-מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלהָי:

ש"ע נהורין הנחבאים לפני ק"ן לצפור. הרי עש"ו היא נפש עשוקה, ויש להמציא את קליפת נגה מעליה עד שהיטיב עמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *