בין כסה לעשור

מעבר בין כסה לעשור:

תחילת המעבר נמצא בחודש אלול, זה זמן ההתעוררות המיתית. בחדש זה הסתו מתחיל לתת את אותותיו, מציין את הכניסה לעולם הדמדומים, אם תרצו בין החיים למוות – ומכאן זמן לסליחות, תיקון הנפש. עם סיום חודש אלול פותחים את ראש השנה, הוא חודש תשרי, המבטיח את קצו של ספר החיים והמוות, אלו רגעיו של הקול הרדום המורה על "כל הנוסעים לרכבת – נא לעלות". מימי בראשית ועד תשרי עוברים על תסריט, הוא תשליל החיים בדומה לאדם הרואה חייו אחורנית. עכשו נמצא הוא בישורת האחרונה לקראת יום הכיפורים, החותם את חייו מי לחיים ומי למוות. בספר זה יבחין האדם אם אלו העמודים הראשונים שלו או האחרונים המלמדים על המאורעות העתידים שלו.

בעצם, יום הכיפורים נראה היה כאילו מתבקש האדם להתענות, אולם בשונה מהודי מסתגף חסר י' ליהודי המכונס, מתבקש האדם להשיל עצמו לקראת "אדמה לעליון", בדומה למלאכי שרת, להיות קליל, מזוכך במעט.

אם זכה לקבל את עצמותו מתחיל בבנית הסוכה, בבנית אהל מועד, זה מקום ארעי כנשמה לגוף. ממש לידה מחדש.

מיכה פרק ו, פסוק ב

שִׁמְעוּ הָרִים אֶת-רִיב יְהֹוָה וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַיהֹוָה עִם-עַמּוֹ וְעִם-יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח:

חודש תשרי הנקרא בשם ירח איתנים מראה עד כמה מאבק איתנים מתקיים על זכות החיים לחיות, אלו מסדי ארץ, עמודי הבית, יסודות ארץ ישראל לעם ישראל.

אם כן בראש השנה אנו נדונים על הרוח. ויכוח לשון מלמלא.

בכיפור אנו נידונים על האש.

ויקרא פרק טז, פסוק ל

כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָֹה תִּטְהָרוּ:

ובסוכות אנו נידונים על המים.

תהלים פרק יח

פסוק יב

יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת-מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים:

פסוק יז

יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים:

משה בתיבה.

דברים פרק יא

פסוק יא

וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה- מָּיִם:

פסוק יב

אֶרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:

פסוק יג

וְהָיָה אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם:

פסוק יד

וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ:

אדם תלוי במים להחיותו – מבפנים ומחוץ, ולא במקרה מים בגימטריה ערכם פעמיים אד"ם. לומר כי מים ראשונים בסוד "מרשית השנה" הוא אדם ראשון כאשר האדם עצמו נקרא "עד אחרית שנה" התלוי בדרך שבה הוא הולך.

למעשה מתבקש האדם להיות שמח במיוחד בחג סוכות בשל העובדה כי עליו לגבור על 'ברכה שמחה קללה'. שימו לב כי אם גבר האדם באמונה ברכה שמחה האירה אותו מבפנים ומחקה את החרפה קללה מעליו.

מחשבה מחודשת:

נדרש האדם במעבר חודש אלול, דרך ראש השנה, כיפורים וסוכות להתעלות אל הרכ"ס (ר"ת). לוותר על החומר, לעלות אל הרוח. מאחר והמעבר הזה מדמה לידה הרי ראש השנה ישמש כצירי לידה. כיפורים הינו שלב ניתוק חבל הטבור. וסוכות הינו שלב ניקוי הדם וחיתולו – מעירום כביום היוולדו למלבוש.

תענית גזירה וכפרה:

אסתר פרק ג, פסוק ט

אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עשֵי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ:

המן הרשע שואף להוציא לפועל גזירה קשה. גם המן הרשע הוא לא יותר מאשר מפעיל בידי הכח העליון. עלה בידו משום דינים קשים. לא עלה בידו משום שהמקום אינו מכיל את הגזירה, אלו דינים רפים.

פסוק יב

וַיִּקָּרְאוּ ספְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָר יוֹם בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל-אֲשֶׁר-צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי-הַמֶּלֶךְ וְאֶל-הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל-מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל-שָרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ:

"ספרי המלך" מייצגים את ספר החיים של כל אדם, היינו, מועד פתיחתם. נכון שיש לנו את ראש השנה ויום הכיפורים ועם זאת לכל אדם יש הזמן מעולמו, משל תיקון חיים נשמתי.

אסתר פרק ה

פסוק ו

וַיּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה-שְּאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׁ:

"וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת" עולה במנין "וְלא שָׁאַלְתָּ עשֶׁר נְכָסִים וְכָבוֹד" מבוסס על רקע "וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם וָאֶשְׁטף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ וָאֲסֻכֵךְ בַּשָּׁמֶן".

לקבל חצי מלכות זה לזכות בכל החלום, במובן ארצי, מציאות העולה על החלום. שלמה המלך זוכה להכיל בתוכו מלכות עולם. את הגזירה הקשה מצליחה אסתר המלכה להסיר ובכך זוכה לחון את העם. כאשר גזירה באה על עם שלם, הוא אדם, יכולה היא לנוע בתוך ציר גרעין קבוע בו אין משא ומתן, אזי "פור הוא הגורל" הנוטל את ההובלה, אלו דינים קשים. כאשר הגזירה נופלת ביום בו הדינים נחלקים משל 'עבר גרעין בקע' אזי עומד לפני המבקש הרשות להביא את כל הטיעונים, לבקש על נפשו, למצוא הקלה וגם חנינה בשם זכות אבות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *