מה המשותף לאדם ובמה האחד שונה מחברו?

פנים ופנים האדם: הדומה והשונה

מופתעת, מה אתה רוצה ממני, אתה בטוח?

מיליארד איש בעולם, שונים זה מזה ובכל זאת חולקים הרבה מן המשותף: שמחה, עצב, אהבה.

התבוננות באדם מלמדת רבות עליו. מלמדת על טיבו, אמונתו, ואפילו על אורחות חייו.

רק בשפה העברית נוכל לבטא ולומר כי הפנים של האדם מלמדות על החלק החיצוני שלו הכולל קלסתרון ופרופיל וגם על הפנים שבו – מושג פנימי המחדד את אופיו אם זה בשל אישיות כובשת ונערצת.

בתורה גילו לנו כי למלאך אדם ארבע פנים: אריה, שור, כרוב, אדם. ולא במקרה אנו מגלים כי אדם מתנהג אחרת בחיק משפחתו, בחברה בה הוא עובד או במצבים בהם מתקיימים לחצים נפשיים שהוא חווה.

משה ברדתו מההר פניו קרנו. ואנו כבר למדנו על הקרינה היוצאת מפניו של אדם בשעה שבשורה טובה מחדשת אותו וחלילה, על משהו המעציב אותו. במקרה זה נמצא כי פניו נפלו – תרתי משמע.

בראשית פרק ד פסוק ו

וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ:

ידוע כי אלו בעלי תסמונת דאון כולם נשמה. כמו ירדו לעולם ללא קליפה – ועל זה נאמר, כי יצר לב האדם רע מנעוריו. זה החלק שעליו לגבור, המצפון, שהולך עמו באשר ילך.

דפוס הפנים: 

פניו של האדם מתחלקים לשלושה חלקים : האיזור השכלי, האיזור הרגשי, האיזור היצרי.

השכלי:

החלק העליון הכולל שיער, מצח וגבות יקרא האיזור השכלי. איזור שכלי משפיע על התכנון והביצוע, כושר חשיבה, מהירות קבלת החלטות וישומם, באם ילך האדם אחר הרוחניות והקבלה או ימשך לעולם החומרי.

תן לי לחשוב לרגע, אני לא מאמינה שזה קורה לי שוב!

הרגשי:

החלק האמצעי הכולל את העיניים והאף יקרא האיזור הרגשי. איזור רגשי מבטא את תעצומות הנפש העומדות לרשותו. עד לאן הוא מסוגל להעז ולקרוא תגר ומהי אמונתו בענין. ובכלל, כמה הוא מרחיק בחזונו או בחלומו.

היצרי:

החלק התחתון כולל פה ושפתיים, סנטר ועצמות לסת יקרא האיזור היצרי. איזור יצרי מושך אחריו דחפים שאדם נקלע אליהם באקראי או תחת תכנון מראש. כאילו כל מחשבות האדם מבקשות לצאת החוצה מאיזור זה. דרך איזור זה אדם מבקש להשפיע על הסובב, משל כח מיקוח ושכנוע, המשלב כושר התבטאות.

תינוק שנולד – יחשב לפני מלאך. צעיר – יחשב לפני אש. נער מתבגר – יחשב לפני תום. אדם מבוגר – יחשב לפני אבן.

והסוף ידוע. עם תחילת חייו הרך הנולד בעל תווי פנים המאופיינות כפני מלאך. הכל רוצים לגעת בו, לחבק אותו, לנשק אותו ולאכול אותו. מין רגש עמום של אנושיות טהורה חבוייה. קשור עדין בחבל הטבור להוריו, תלוי בהם. עם גדילתו כצעיר הוא מקבל תווי פנים של אש. חסר מנוחה, תוסס, אנרגטי. כנער מתבגר הוא כבר זוכה להקרא פני תום. תקופת נעורים זו מציבה לפני הצעיר מצבים קיצוניים – בהם הוא בודק את גבולותיו. רק בהגיעו לבגרות ובשלות יכול לדבוק בתו פנים משלו עם אישיות מעוצבת. משנות השישים ואילך, האדם נושא את פני אבן. כאילו תווי הפנים מתיישרים, נופלים, נשברים. ומשם הוא מסיים את הקריירה הארוכה והמפוארת שלו.

בקריאת תווי פנים יש לקחת בחשבון אם האדם שלפנינו נושא משרה בכירה או זוטרה, אם עצמאי הוא או שכיר, אם בריא הוא אם חולה, אם יזם ומקורי או אדם פשוט הליכות בחייו. גם מצב התכונות האישיות משתנה כשמדובר ברומן זוגי – משל מערכת יחסים, וקשרי עבודה.

לשם תחילת היכרות עם האדם יש לבחון לאיזה תו פנים הוא משתייך. אנו נלמד כי קיימים מספר תווי פנים ולכל אחד יש הדפוס שלו. לשם הקריאה יש לבחון את הפנים מאיזור הלסת ומעלה עד ללחיים וקו המצח. יש לזכור, האדם נולד עם תווי פנים משולבות. כך יכול אדם לשאת עד ארבעה תווי פנים כשמתוכם ימצאו שניים שהם דומיננטים במיוחד.

אני מרוכזת, אף אחד לא מפריע לי, תפסתי את נקודת האיזון בתוכי…

החלוקה בפנים: 

מצח:

איזור המצח זכה מימי קדם לאות – 'אות קין' עת קין הרג את הבל. המצח נמצא מלפנים דבר המקשר את דורותיו של האדם. נאמר כי משה, בשעה שבקש להרוג את המצרי התבונן במצחו לראות אם יש לו המשכיות. המצח משמש את העין השלישית, ושכזה הוא חותם את גורל האדם שבו. חריצים יכולים לחדד את המתחים המלווים אותו, את הקשיים שהוא חוויה, את המאבקים שהוא עובר, ובמיוחד אודות הנפש הכלואה בו.

גבות:

הגבות הינם מקצה שיפורים לעיניים, שכן הם באות כמצפן לעיניים, הוא המצפון.

עיניים:

הכל רואים בעינים כמקור הנשמה – חלון לנשמה. מעניין כי מיום היוולדו של התינוק ועד מותו עיניו אינם גדלים או קטנים. רק האישון הקטן כל העת מתרחב ומתכווץ לו בהתאם לציפיותיו של האדם.

לאחרונה התבשרנו כי חוקרים הצליחו לגלות את תאריך לידתו של האדם לפי עיניו. אם כן לא רק בעיניו של אדם ניתן לגלות מחלות ובריאות כי אם גם לוחות זמנים.

כאשר עיניו של האדם משוקעות ושחורות ניתן לומר בהגזמה כי "וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל-הַיּוֹם".

בראשית פרק ו

פסוק ה

וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל-הַיּוֹם:

לחיים:

כבר מינקות מתגלה הבליטה התפוחה בפניו של הינקותא, אלו הלחיים, שרבים מקשרים זאת בשל היניקה משדי אמו. אלא שהלחיים מקורן באיזור החיות שבו, בדומה לגמל לו דבשת. בדומה לגמל המסוגל ללכת עשרה ימים במדבר ללא מים רק משום מאגרי שומן ומים בדבשתו, כך הינקותא מתחזק ומתחסן בעזרת הלחיים המשמשים אותו ליניקה. תוסיפו את חיוניות חלב אם המשמש אותו כאילו אכל ולעס בשר. התוצאה, ירכיו מתמלאות, וישבנו בשרני – ממש לאכול אותו. עוד בנושא הלחיים, מעבר לצמיחה הדבר מתחבר ליסוד הצחוק – הוא יצחק, בן אברהם. ידוע כי צחוק הינו חלק בלתי מבוטל בגידולו ובהתפתחותו. בנוסף, נמצא אצל אנשים קמטי דאגה בשולי הפה, קמטי צחוק מצידי העיניים, גומות בלחיים, שומה על הסנטר, מצח חרוש ועוד.

איזור המחיה:

במפגש בין אנשים בכלל, המגע הראשון מתרחש עת שניים מתקרבים למרחק עצמי זה מזה, מרחק המספיק לקדם הושטת יד. בשבריר השניה אחד מאבחן את השני. נגלה, מי ממצמץ ראשון.

איזור המחיה של האדם הוא האיזור הנע בגבולות ידיו הפשוקות לרוחב גופו. קירבה מסוג ג' היא איזור המחיה הנוגע בגבולות "אני לא מכיר אותך, שמור מרחק" ועד "תספר לי דברים עליך". ככל שהצד השני מתקרב לאיזור המחיה של הראשון הדבר מלמד על קירבה מסוג ב'. קירבה מסוג ב' היא משהו המדמה יחסי עבודה למשפחתיות רחוקה. קירבה מסוג א' היא מהסוג האינטימי – חיבוק, משפחה מהדרגה ראשונה.

במפגש על בסיס עסקי לשם קבלת עבודה מפריד שולחן היוצר חיץ ומרחב מוגן בין האדם הנושא ושולט בשיחה לבין הנשלט המבקש להרשים כמיטב יכולתו. ההיכרות הרשמית נגמרת עם הצגת התכלית אז מתרחקים השניים זה מזה מוכנים לבוא בשיחה, שיש ממנה ניחוח של משא ומתן על נושאים שונים. בכלל, אדם מטבעו רוצה להשיג איזושהיא מטרה משיחה רגילה או משיחה שבסופה יקבע אם הוא יתקבל לעבודה או יעלה בחכתו רווח כלשהו של מכירה.

אודות המרצה אהרון לב הארי.
אהרון לב הארי מומחה לשפת גוף ופנים. מרצה בצבא בפני חיילים וקצינים. לאחרונה העביר סדנא בפני כ200 חוקרים ובלשים של משטרת ישראל מחוז ירושלים. כמו כן נכתבו על ידו 18 ספרים, ביניהם 3 ספרים שתורגמו לפורטוגזית. בספר "אלף פנים לאדם" ניתן למצוא את מבנה קלסתרון פניו של האדם משולב בשפת גוף יחודית לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *